סנט מארק 4
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃
1And again he began to teach by the sea side; and a great multitude was gathered together unto him, so that he went up into a ship, and sat in the sea; and all the multitude was upon the land by the sea side.
2וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃
2And he taught them many things in parables, and said unto them in his doctrine:
3שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃
3Hear ye: Behold, the sower went out to sow.
4ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃
4And whilst he sowed, some fell by the way side, and the birds of the air came and ate it up.
5ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
5And other some fell upon stony ground, where it had not much earth; and it shot up immediately, because it had no depth of earth.
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃
6And when the sun was risen, it was scorched; and because it had no root, it withered away.
7ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃
7And some fell among thorns; and the thorns grew up, and choked it, and it yielded no fruit.
8ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃
8And some fell upon good ground; and brought forth fruit that grew up, and increased and yielded, one thirty, another sixty, and another a hundred.
9ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9And he said: He that hath ears to hear, let him hear.
10ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃
10And when he was alone, the twelve that were with him asked him the parable.
11ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃
11And he said to them: To you it is given to know the mystery of the kingdom of God: but to them that are without, all things are done in parables:
12למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃
12That seeing they may see, and not perceive; and hearing they may hear, and not understand: lest at any time they should be converted, and their sins should be forgiven them.
13ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃
13And he saith to them: Are you ignorant of this parable? and how shall you know all parables?
14הזרע הוא זרע את הדבר׃
14He that soweth, soweth the word.
15ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃
15And these are they by the way side, where the word is sown, and as soon as they have heard, immediately Satan cometh and taketh away the word that was sown in their hearts.
16וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃
16And these likewise are they that are sown on the stony ground: who when they have heard the word, immediately receive it with joy.
17אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃
17And they have no root in themselves, but are only for a time: and then when tribulation and persecution ariseth for the word they are presently scandalized.
18והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃
18And others there are who are sown among thorns: these are they that hear the word,
19ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
19And the cares of the world, and the deceitfulness of riches, and the lusts after other things entering in choke the word, and it is made fruitless.
20ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃
20And these are they who are sown upon the good ground, who hear the word, and receive it, and yield fruit, the one thirty, another sixty, and another a hundred.
21ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃
21And he said to them: Doth a candle come in to be put under a bushel, or under a bed? and not to be set on a candlestick?
22כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃
22For there is nothing hid, which shall not be made manifest: neither was it made secret, but that it may come abroad.
23כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
23If any man have ears to hear, let him hear.
24ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃
24And he said to them: Take heed what you hear. In what measure you shall mete, it shall be measured to you again, and more shall be given to you.
25כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
25For he that hath, to him shall be given: and he that hath not, that also which he hath shall be taken away from him.
26ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃
26And he said: So is the kingdom of God, as if a man should cast seed into the earth,
27וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃
27And should sleep, and rise, night and day, and the seed should spring, and grow up whilst he knoweth not.
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
28For the earth of itself bringeth forth fruit, first the blade, then the ear, afterwards the full corn in the ear.
29וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
29And when the fruit is brought forth, immediately he putteth in the sickle, because the harvest is come.
30ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃
30And he said: To what shall we liken the kingdom of God? or to what parable shall we compare it?
31כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃
31It is as a grain of mustard seed: which when it is sown in the earth, is less than all the seeds that are in the earth:
32ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃
32And when it is sown, it groweth up, and becometh greater than all herbs, and shooteth out great branches, so that the birds of the air may dwell under the shadow thereof.
33ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃
33And with many such parables, he spoke to them the word, according as they were able to hear.
34ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
34And without parable he did not speak unto them; but apart, he explained all things to his disciples.
35ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃
35And he saith to them that day, when evening was come: Let us pass over to the other side.
36ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃
36And sending away the multitude, they take him even as he was in the ship: and there were other ships with him.
37ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃
37And there arose a great storm of wind, and the waves beat into the ship, so that the ship was filled.
38והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃
38And he was in the hinder part of the ship, sleeping upon a pillow; and they awake him, and say to him: Master, doth it not concern thee that we perish?
39ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃
39And rising up, he rebuked the wind, and said to the sea: Peace, be still. And the wind ceased: and there was made a great calm.
40ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃
40And he said to them: Why are you fearful? have you not faith yet? And they feared exceedingly: and they said one to another: Who is this (thinkest thou) that both wind and sea obey him?
41וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃
no verse 41 in this text
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.