סנט מארק 9
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃
1And after six days Jesus taketh with him Peter and James and John, and leadeth them up into an high mountain apart by themselves, and was transfigured before them.
2ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃
2And his garments became shining and exceeding white as snow, so as no fuller upon earth can make white.
3ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃
3And there appeared to them Elias with Moses; and they were talking with Jesus.
4וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃
4And Peter answering, said to Jesus: Rabbi, it is good for us to be here: and let us make three tabernacles, one for thee, and one for Moses, and one for Elias.
5ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃
5For he knew not what he said: for they were struck with fear.
6כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃
6And there was a cloud overshadowing them: and a voice came out of the cloud, saying: This is my most beloved son; hear ye him.
7ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃
7And immediately looking about, they saw no man any more, but Jesus only with them.
8והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃
8And as they came down from the mountain, he charged them not to tell any man what things they had seen, till the Son of man shall be risen again from the dead.
9וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃
9And they kept the word to themselves; questioning together what that should mean, when he shall be risen from the dead.
10וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃
10And they asked him, saying: Why then do the Pharisees and scribes say that Elias must come first?
11וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃
11Who answering, said to them: Elias, when he shall come first, shall restore all things; and as it is written of the Son of man, that he must suffer many things and be despised.
12ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃
12But I say to you, that Elias also is come, (and they have done to him whatsoever they would,) as it is written of him.
13אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃
13And coming to his disciples, he saw a great multitude about them, and the scribes disputing with them.
14ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃
14And presently all the people seeing Jesus, were astonished and struck with fear; and running to him, they saluted him.
15וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃
15And he asked them: What do you question about among you?
16וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃
16And one of the multitude, answering, said: Master, I have brought my son to thee, having a dumb spirit.
17ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃
17Who, wheresoever he taketh him, dasheth him, and he foameth, and gnasheth with the teeth, and pineth away; and I spoke to thy disciples to cast him out, and they could not.
18והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃
18Who answering them, said: O incredulous generation, how long shall I be with you? how long shall I suffer you? bring him unto me.
19ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃
19And they brought him. And when he had seen him, immediately the spirit troubled him; and being thrown down upon the ground, he rolled about foaming.
20ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃
20And he asked his father: How long time is it since this hath happened unto him? But he said: From his infancy:
21וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃
21And oftentimes hath he cast him into the fire and into waters to destroy him. But if thou canst do any thing, help us, having compassion on us.
22ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃
22And Jesus saith to him: If thou canst believe, all things are possible to him that believeth.
23ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃
23And immediately the father of the boy crying out, with tears said: I do believe, Lord: help my unbelief.
24ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃
24And when Jesus saw the multitude running together, he threatened the unclean spirit, saying to him: Deaf and dumb spirit, I command thee, go out of him; and enter not any more into him.
25וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃
25And crying out, and greatly tearing him, he went out of him, and he became as dead, so that many said: He is dead.
26ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃
26But Jesus taking him by the hand, lifted him up; and he arose.
27ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃
27And when he was come into the house, his disciples secretly asked him: Why could not we cast him out?
28ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃
28And he said to them: This kind can go out by nothing, but by prayer and fasting.
29ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃
29And departing from thence, they passed through Galilee, and he would not that any man should know it.
30ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃
30And he taught his disciple, and said to them: The Son of man shall be betrayed into the hands of men, and they shall kill him; and after that he is killed, he shall rise again the third day.
31כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃
31But they understood not the word, and they were afraid to ask him.
32והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃
32And they came to Capharnaum. And when they were in the house, he asked them: What did you treat of in the way?
33ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃
33But they held their peace, for in the way they had disputed among themselves, which of them should be the greatest.
34ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃
34And sitting down, he called the twelve, and saith to them: If any man desire to be first, he shall be the last of all, and the minister of all.
35וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃
35And taking a child, he set him in the midst of them. Whom when he had embraced, he saith to them:
36ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃
36Whosoever shall receive one such child as this in my name, receiveth me. And whosoever shall receive me, receiveth not me, but him that sent me.
37כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃
37John answered him, saying: Master, we saw one casting out devils in thy name, who followeth not us, and we forbade him.
38ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃
38But Jesus said: Do not forbid him. For there is no man that doth a miracle in my name, and can soon speak ill of me.
39ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃
39For he that is not against you, is for you.
40כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃
40For whosoever shall give you to drink a cup of water in my name, because you belong to Christ: amen I say to you, he shall not lose his reward.
41כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃
41And whosoever shall scandalize one of these little ones that believe in me; it were better for him that a millstone were hanged around his neck, and he were cast into the sea.
42וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃
42And if thy hand scandalize thee, cut it off: it is better for thee to enter into life, maimed, than having two hands to go into hell, into unquenchable fire:
43ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃
43Where there worm dieth not, and the fire is not extinguished.
44אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
44And if thy foot scandalize thee, cut it off. It is better for thee to enter lame into life everlasting, than having two feet, to be cast into the hell of unquenchable fire:
45ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃
45Where their worm dieth not, and the fire is not extinguished.
46אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
46And if thy eye scandalize thee, pluck it out. It is better for thee with one eye to enter into the kingdom of God, than having two eyes to be cast into the hell of fire:
47ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃
47Where the worm dieth not, and the fire is not extinguished.
48אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
48For every one shall be salted with fire: and every victim shall be salted with salt.
49כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃
49Salt is good. But if the salt became unsavoury; wherewith will you season it? Have salt in you, and have peace among you.
50טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃
no verse 50 in this text
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.