סנט מארק 4
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃
1Et iterum cœpit docere ad mare: et congregata est ad eum turba multa, ita ut navim ascendens sederet in mari, et omnis turba circa mare super terram erat:
2וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃
2et docebat eos in parabolis multa, et dicebat illis in doctrina sua:
3שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃
3Audite: ecce exiit seminans ad seminandum.
4ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃
4Et dum seminat, aliud cecidit circa viam, et venerunt volucres cæli, et comederunt illud.
5ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
5Aliud vero cecidit super petrosa, ubi non habuit terram multam: et statim exortum est, quoniam non habebat altitudinem terræ:
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃
6et quando exortus est sol, exæstuavit: et eo quod non habebat radicem, exaruit.
7ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃
7Et aliud cecidit in spinas: et ascenderunt spinæ, et suffocaverunt illud, et fructum non dedit.
8ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃
8Et aliud cecidit in terram bonam: et dabat fructum ascendentem et crescentem, et afferebat unum triginta, unum sexaginta, et unum centum.
9ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9Et dicebat: Qui habet aures audiendi, audiat.
10ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃
10Et cum esset singularis, interrogaverunt eum hi qui cum eo erant duodecim, parabolam.
11ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃
11Et dicebat eis: Vobis datum est nosse mysterium regni Dei: illis autem, qui foris sunt, in parabolis omnia fiunt:
12למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃
12ut videntes videant, et non videant: et audientes audiant, et non intelligant: nequando convertantur, et dimittantur eis peccata.
13ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃
13Et ait illis: Nescitis parabolam hanc? Et quomodo omnes parabolas cognoscetis?
14הזרע הוא זרע את הדבר׃
14Qui seminat, verbum seminat.
15ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃
15Hi autem sunt, qui circa viam, ubi seminatur verbum, et cum audierint, confestim venit Satanas, et aufert verbum, quod seminatum est in cordibus eorum.
16וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃
16Et hi sunt similiter, qui super petrosa seminantur: qui cum audierint verbum, statim cum gaudio accipiunt illud:
17אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃
17et non habent radicem in se, sed temporales sunt: deinde orta tribulatione et persecutione propter verbum, confestim scandalizantur.
18והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃
18Et alii sunt qui in spinas seminantur: hi sunt qui verbum audiunt,
19ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
19et ærumnæ sæculi, et deceptio divitiarum, et circa reliqua concupiscentiæ introëuntes suffocant verbum, et sine fructu efficitur.
20ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃
20Et hi sunt qui super terram bonam seminati sunt, qui audiunt verbum, et suscipiunt, et fructificant, unum triginta, unum sexaginta, et unum centum.
21ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃
21Et dicebat illis: Numquid venit lucerna ut sub modo ponatur, aut sub lecto? nonne ut super candelabrum ponatur?
22כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃
22Non est enim aliquid absconditum, quod non manifestetur: nec factum est occultum, sed ut in palam veniat.
23כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
23Si quis habet aures audiendi, audiat.
24ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃
24Et dicebat illis: Videte quid audiatis. In qua mensura mensi fueritis, remetietur vobis, et adjicietur vobis.
25כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
25Qui enim habet, dabitur illi: et qui non habet, etiam quod habet auferetur ab eo.
26ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃
26Et dicebat: Sic est regnum Dei, quemadmodum si homo jaciat sementem in terram,
27וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃
27et dormiat, et exsurgat nocte et die, et semen germinet, et increscat dum nescit ille.
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
28Ultro enim terra fructificat, primum herbam, deinde spicam, deinde plenum frumentum in spica.
29וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
29Et cum produxerit fructus, statim mittit falcem, quoniam adest messis.
30ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃
30Et dicebat: Cui assimilabimus regnum Dei? aut cui parabolæ comparabimus illud?
31כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃
31Sicut granum sinapis, quod cum seminatum fuerit in terra, minus est omnibus seminibus, quæ sunt in terra:
32ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃
32et cum seminatum fuerit, ascendit, et fit majus omnibus oleribus, et facit ramos magnos, ita ut possint sub umbra ejus aves cæli habitare.
33ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃
33Et talibus multis parabolis loquebatur eis verbum, prout poterant audire:
34ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
34sine parabola autem non loquebatur eis: seorsum autem discipulis suis disserebat omnia.
35ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃
35Et ait illis in illa die, cum sero esset factum: Transeamus contra.
36ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃
36Et dimittentes turbam, assumunt eum ita ut erat in navi: et aliæ naves erant cum illo.
37ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃
37Et facta est procella magna venti, et fluctus mittebat in navim, ita ut impleretur navis.
38והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃
38Et erat ipse in puppi super cervical dormiens: et excitant eum, et dicunt illi: Magister, non ad te pertinet, quia perimus?
39ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃
39Et exsurgens comminatus est vento, et dixit mari: Tace, obmutesce. Et cessavit ventus: et facta est tranquillitas magna.
40ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃
40Et ait illis: Quid timidi estis? necdum habetis fidem? et timuerunt timore magno, et dicebant ad alterutrum: Quis, putas, est iste, quia et ventus et mare obediunt ei?
41וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃
no verse 41 in this text
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.