סנט מארק 5
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃
1Et venerunt trans fretum maris in regionem Gerasenorum.
2והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃
2Et exeunti ei de navi, statim occurrit de monumentis homo in spiritu immundo,
3ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃
3qui domicilium habebat in monumentis, et neque catenis jam quisquam poterat eum ligare:
4כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃
4quoniam sæpe compedibus et catenis vinctus, dirupisset catenas, et compedes comminuisset, et nemo poterat eum domare:
5ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃
5et semper die ac nocte in monumentis, et in montibus erat, clamans, et concidens se lapidibus.
6ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃
6Videns autem Jesum a longe, cucurrit, et adoravit eum:
7ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃
7et clamans voce magna dixit: Quid mihi et tibi, Jesu Fili Dei altissimi? adjuro te per Deum, ne me torqueas.
8כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃
8Dicebat enim illi: Exi spiritus immunde ab homine.
9וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃
9Et interrogabat eum: Quod tibi nomen est? Et dicit ei: Legio mihi nomen est, quia multi sumus.
10ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃
10Et deprecabatur eum multum, ne se expelleret extra regionem.
11ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃
11Erat autem ibi circa montem grex porcorum magnus, pascens.
12ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃
12Et deprecabantur eum spiritus, dicentes: Mitte nos in porcos ut in eos introëamus.
13וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃
13Et concessit eis statim Jesus. Et exeuntes spiritus immundi introierunt in porcos: et magno impetu grex præcipitatus est in mare ad duo millia, et suffocati sunt in mari.
14וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃
14Qui autem pascebant eos, fugerunt, et nuntiaverunt in civitatem et in agros. Et egressi sunt videre quid esset factum:
15ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃
15et veniunt ad Jesum: et vident illum qui a dæmonio vexabatur, sedentem, vestitum, et sanæ mentis, et timuerunt.
16ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃
16Et narraverunt illis, qui viderant, qualiter factum esset ei qui dæmonium habuerat, et de porcis.
17ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃
17Et rogare cœperunt eum ut discederet de finibus eorum.
18ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃
18Cumque ascenderet navim, cœpit illum deprecari, qui a dæmonio vexatus fuerat, ut esset cum illo,
19ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃
19et non admisit eum, sed ait illi: Vade in domum tuam ad tuos, et annuntia illis quanta tibi Dominus fecerit, et misertus sit tui.
20וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃
20Et abiit, et cœpit prædicare in Decapoli, quanta sibi fecisset Jesus: et omnes mirabantur.
21וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃
21Et cum transcendisset Jesus in navi rursum trans fretum, convenit turba multa ad eum, et erat circa mare.
22והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃
22Et venit quidam de archisynagogis nomine Jairus, et videns eum procidit ad pedes ejus,
23ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃
23et deprecabatur eum multum, dicens: Quoniam filia mea in extremis est, veni, impone manum super eam, ut salva sit, et vivat.
24וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃
24Et abiit cum illo, et sequebatur eum turba multa, et comprimebant eum.
25ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃
25Et mulier, quæ erat in profluvio sanguinis annis duodecim,
26והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃
26et fuerat multa perpessa a compluribus medicis: et erogaverat omnia sua, nec quidquam profecerat, sed magis deterius habebat:
27ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃
27cum audisset de Jesu, venit in turba retro, et tetigit vestimentum ejus:
28כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃
28dicebat enim: Quia si vel vestimentum ejus tetigero, salva ero.
29וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃
29Et confestim siccatus est fons sanguinis ejus: et sensit corpore quia sanata esset a plaga.
30וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃
30Et statim Jesus in semetipso cognoscens virtutem quæ exierat de illo, conversus ad turbam, aiebat: Quis tetigit vestimenta mea?
31ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃
31Et dicebant ei discipuli sui: Vides turbam comprimentem te, et dicis: Quis me tetigit?
32ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃
32Et circumspiciebat videre eam, quæ hoc fecerat.
33ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃
33Mulier vero timens et tremens, sciens quod factum esset in se, venit et procidit ante eum, et dixit ei omnem veritatem.
34ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃
34Ille autem dixit ei: Filia, fides tua te salvam fecit: vade in pace, et esto sana a plaga tua.
35עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃
35Adhuc eo loquente, veniunt ab archisynagogo, dicentes: Quia filia tua mortua est: quid ultra vexas magistrum?
36וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃
36Jesus autem audito verbo quod dicebatur, ait archisynagogo: Noli timere: tantummodo crede.
37ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃
37Et non admisit quemquam se sequi nisi Petrum, et Jacobum, et Joannem fratrem Jacobi.
38ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃
38Et veniunt in domum archisynagogi, et videt tumultum, et flentes, et ejulantes multum.
39ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃
39Et ingressus, ait illis: Quid turbamini, et ploratis? puella non est mortua, sed dormit.
40וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃
40Et irridebant eum. Ipse vero ejectis omnibus assumit patrem, et matrem puellæ, et qui secum erant, et ingreditur ubi puella erat jacens.
41ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃
41Et tenens manum puellæ, ait illi: Talitha cumi, quod est interpretatum: Puella (tibi dico), surge.
42ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃
42Et confestim surrexit puella, et ambulabat: erat autem annorum duodecim: et obstupuerunt stupore magno.
43ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃
43Et præcepit illis vehementer ut nemo id sciret: et dixit dari illi manducare.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.