מתיו 25
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Chinese Union Version, punctuated (Traditional)
1אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
1「那時，天國好比十個童女拿着燈出去迎接新郎。
2חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃
2其中有五個是愚拙的，五個是聰明的。
3הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃
3愚拙的拿着燈，卻不預備油；
4והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃
4聰明的拿着燈，又預備油在器皿裏。
5וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
5新郎遲延的時候，她們都打盹，睡着了。
6ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
6半夜有人喊着說：『新郎來了，你們出來迎接他！』
7אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃
7那些童女就都起來收拾燈。
8ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
8愚拙的對聰明的說：『請分點油給我們， 因為我們的燈要滅了。』
9ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃
9聰明的回答說：『恐怕不夠你我用的；不如你們自己到賣油的那裏去買吧。』
10ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
10她們去買的時候，新郎到了。那預備好了的，同他進去坐席，門就關了。
11ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
11其餘的童女隨後也來了，說：『主啊，主啊，給我們開門！』
12ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
12他卻回答說：『我實在告訴你們，我不認識你們。』
13לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
13所以，你們要警醒；因為那日子，那時辰，你們不知道。」
14כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃
14「 天國 又好比一個人要往外國去，就叫了僕人來，把他的家業交給他們，
15ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃
15按着各人的才幹給他們銀子：一個給了五千，一個給了二千，一個給了一千，就往外國去了。
16וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃
16那領五千的隨即拿去做買賣，另外賺了五千。
17וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃
17那領二千的也照樣另賺了二千。
18אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃
18但那領一千的去掘開地，把主人的銀子埋藏了。
19ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃
19過了許久，那些僕人的主人來了，和他們算帳。
20ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃
20那領五千銀子的又帶着那另外的五千來，說：『主啊，你交給我五千銀子。請看，我又賺了五千。』
21ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
21主人說：『好，你這又良善又忠心的僕人，你在不多的事上有忠心，我要把許多事派你管理；可以進來享受你主人的快樂。』
22ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃
22那領二千的也來，說：『主啊，你交給我二千銀子。請看，我又賺了二千。』
23ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
23主人說：『好，你這又良善又忠心的僕人，你在不多的事上有忠心，我要把許多事派你管理；可以進來享受你主人的快樂。』
24ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃
24那領一千的也來，說：『主啊，我知道你是忍心的人，沒有種的地方要收割，沒有散的地方要聚斂，
25ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃
25我就害怕，去把你的一千銀子埋藏在地裏。請看，你的原銀子在這裏。』
26ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃
26主人回答說：『你這又惡又懶的僕人，你既知道我沒有種的地方要收割，沒有散的地方要聚斂，
27לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃
27就當把我的銀子放給兌換銀錢的人，到我來的時候，可以連本帶利收回。
28על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃
28奪過他這一千來，給那有一萬的。
29כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃
29因為凡有的，還要加給他，叫他有餘；沒有的，連他所有的也要奪過來。
30ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
30把這無用的僕人丟在外面黑暗裏；在那裏必要哀哭切齒了。』」
31והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃
31「當人子在他榮耀裏、同着眾天使降臨的時候，要坐在他榮耀的寶座上。
32ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃
32萬民都要聚集在他面前。他要把他們分別出來，好像牧羊的分別綿羊山羊一般，
33והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃
33把綿羊安置在右邊，山羊在左邊。
34אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃
34於是王要向那右邊的說：『你們這蒙我父賜福的，可來承受那創世以來為你們所預備的國；
35כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃
35因為我餓了，你們給我吃，渴了，你們給我喝；我作客旅，你們留我住；
36ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃
36我赤身露體，你們給我穿；我病了，你們看顧我；我在監裏，你們來看我。』
37וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃
37義人就回答說：『主啊，我們甚麼時候見你餓了，給你吃，渴了，給你喝？
38ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃
38甚麼時候見你作客旅，留你住，或是赤身露體，給你穿？
39ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃
39又甚麼時候見你病了，或是在監裏，來看你呢？』
40והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃
40王要回答說：『我實在告訴你們，這些事你們既做在我這弟兄中一個最小的身上，就是做在我身上了。』
41ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃
41王又要向那左邊的說：『你們這被咒詛的人，離開我！進入那為魔鬼和他的使者所預備的永火裏去！
42כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃
42因為我餓了，你們不給我吃，渴了，你們不給我喝；
43גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃
43我作客旅，你們不留我住；我赤身露體，你們不給我穿；我病了，我在監裏，你們不來看顧我。』
44וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃
44他們也要回答說：『主啊，我們甚麼時候見你餓了，或渴了，或作客旅，或赤身露體，或病了，或在監裏，不伺候你呢？』
45אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃
45王要回答說：『我實在告訴你們，這些事你們既不做在我這 弟兄 中一個最小的身上，就是不做在我身上了。』
46וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃
46這些人要往永刑裏去；那些義人要往永生裏去。」
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.