מתיו 25
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Chinese Union Version, punctuated (Simplified)
1אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
1「那时，天国好比十个童女拿着灯出去迎接新郎。
2חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃
2其中有五个是愚拙的，五个是聪明的。
3הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃
3愚拙的拿着灯，却不预备油；
4והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃
4聪明的拿着灯，又预备油在器皿里。
5וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
5新郎迟延的时候，她们都打盹，睡着了。
6ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
6半夜有人喊着说：『新郎来了，你们出来迎接他！』
7אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃
7那些童女就都起来收拾灯。
8ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
8愚拙的对聪明的说：『请分点油给我们，因为我们的灯要灭了。』
9ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃
9聪明的回答说：『恐怕不够你我用的；不如你们自己到卖油的那里去买吧。』
10ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
10她们去买的时候，新郎到了。那预备好了的，同他进去坐席，门就关了。
11ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
11其余的童女随后也来了，说：『主啊，主啊，给我们开门！』
12ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
12他却回答说：『我实在告诉你们，我不认识你们。』
13לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
13所以，你们要警醒；因为那日子，那时辰，你们不知道。」
14כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃
14「 天国 又好比一个人要往外国去，就叫了仆人来，把他的家业交给他们，
15ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃
15按着各人的才干给他们银子：一个给了五千，一个给了二千，一个给了一千，就往外国去了。
16וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃
16那领五千的随即拿去做买卖，另外赚了五千。
17וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃
17那领二千的也照样另赚了二千。
18אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃
18但那领一千的去掘开地，把主人的银子埋藏了。
19ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃
19过了许久，那些仆人的主人来了，和他们算帐。
20ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃
20那领五千银子的又带着那另外的五千来，说：『主啊，你交给我五千银子。请看，我又赚了五千。』
21ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
21主人说：『好，你这又良善又忠心的仆人，你在不多的事上有忠心，我要把许多事派你管理；可以进来享受你主人的快乐。』
22ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃
22那领二千的也来，说：『主啊，你交给我二千银子。请看，我又赚了二千。』
23ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
23主人说：『好，你这又良善又忠心的仆人，你在不多的事上有忠心，我要把许多事派你管理；可以进来享受你主人的快乐。』
24ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃
24那领一千的也来，说：『主啊，我知道你是忍心的人，没有种的地方要收割，没有散的地方要聚敛，
25ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃
25我就害怕，去把你的一千银子埋藏在地里。请看，你的原银子在这里。』
26ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃
26主人回答说：『你这又恶又懒的仆人，你既知道我没有种的地方要收割，没有散的地方要聚敛，
27לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃
27就当把我的银子放给兑换银钱的人，到我来的时候，可以连本带利收回。
28על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃
28夺过他这一千来，给那有一万的。
29כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃
29因为凡有的，还要加给他，叫他有余；没有的，连他所有的也要夺过来。
30ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
30把这无用的仆人丢在外面黑暗里；在那里必要哀哭切齿了。』」
31והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃
31「当人子在他荣耀里、同着众天使降临的时候，要坐在他荣耀的宝座上。
32ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃
32万民都要聚集在他面前。他要把他们分别出来，好像牧羊的分别绵羊山羊一般，
33והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃
33把绵羊安置在右边，山羊在左边。
34אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃
34于是王要向那右边的说：『你们这蒙我父赐福的，可来承受那创世以来为你们所预备的国；
35כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃
35因为我饿了，你们给我吃，渴了，你们给我喝；我作客旅，你们留我住；
36ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃
36我赤身露体，你们给我穿；我病了，你们看顾我；我在监里，你们来看我。』
37וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃
37义人就回答说：『主啊，我们什么时候见你饿了，给你吃，渴了，给你喝？
38ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃
38什么时候见你作客旅，留你住，或是赤身露体，给你穿？
39ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃
39又什么时候见你病了，或是在监里，来看你呢？』
40והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃
40王要回答说：『我实在告诉你们，这些事你们既做在我这弟兄中一个最小的身上，就是做在我身上了。』
41ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃
41王又要向那左边的说：『你们这被咒诅的人，离开我！进入那为魔鬼和他的使者所预备的永火里去！
42כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃
42因为我饿了，你们不给我吃，渴了，你们不给我喝；
43גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃
43我作客旅，你们不留我住；我赤身露体，你们不给我穿；我病了，我在监里，你们不来看顾我。』
44וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃
44他们也要回答说：『主啊，我们什么时候见你饿了，或渴了，或作客旅，或赤身露体，或病了，或在监里，不伺候你呢？』
45אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃
45王要回答说：『我实在告诉你们，这些事你们既不做在我这 弟兄 中一个最小的身上，就是不做在我身上了。』
46וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃
46这些人要往永刑里去；那些义人要往永生里去。」
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.