מתיו 25
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
1Then shall the kingdom of heaven be like to ten virgins, who taking their lamps went out to meet the bridegroom and the bride.
2חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃
2And five of them were foolish, and five wise.
3הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃
3But the five foolish, having taken their lamps, did not take oil with them:
4והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃
4But the wise took oil in their vessels with the lamps.
5וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
5And the bridegroom tarrying, they all slumbered and slept.
6ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
6And at midnight there was a cry made: Behold the bridegroom cometh, go ye forth to meet him.
7אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃
7Then all those virgins arose and trimmed their lamps.
8ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
8And the foolish said to the wise: Give us of your oil, for our lamps are gone out.
9ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃
9The wise answered, saying: Lest perhaps there be not enough for us and for you, go ye rather to them that sell, and buy for yourselves.
10ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
10Now whilst they went to buy, the bridegroom came: and they that were ready, went in with him to the marriage, and the door was shut.
11ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
11But at last come also the other virgins, saying: Lord, Lord, open to us.
12ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
12But he answering said: Amen I say to you, I know you not.
13לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
13Watch ye therefore, because you know not the day nor the hour.
14כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃
14For even as a man going into a far country, called his servants, and delivered to them his goods;
15ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃
15And to one he gave five talents, and to another two, and to another one, to every one according to his proper ability: and immediately he took his journey.
16וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃
16And he that had received the five talents, went his way, and traded with the same, and gained other five.
17וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃
17And in like manner he that had received the two, gained other two.
18אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃
18But he that had received the one, going his way digged into the earth, and hid his lord’s money.
19ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃
19But after a long time the lord of those servants came, and reckoned with them.
20ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃
20And he that had received the five talents coming, brought other five talents, saying: Lord, thou didst deliver to me five talents, behold I have gained other five over and above.
21ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
21His lord said to him: Well done, good and faithful servant, because thou hast been faithful over a few things, I will place thee over many things: enter thou into the joy of thy lord.
22ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃
22And he also that had received the two talents came and said: Lord, thou deliveredst two talents to me: behold I have gained other two.
23ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
23His lord said to him: Well done, good and faithful servant: because thou hast been faithful over a few things, I will place thee over many things: enter thou into the joy of thy lord.
24ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃
24But he that had received the one talent, came and said: Lord, I know that thou art a hard man; thou reapest where thou hast not sown, and gatherest where thou hast not strewed.
25ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃
25And being afraid I went and hid thy talent in the earth: behold here thou hast that which is thine.
26ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃
26And his lord answering, said to him: Wicked and slothful servant, thou knewest that I reap where I sow not, and gather where I have not strewed:
27לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃
27Thou oughtest therefore to have committed my money to the bankers, and at my coming I should have received my own with usury.
28על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃
28Take ye away therefore the talent from him, and give it to him that hath ten talents.
29כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃
29For to every one that hath shall be given, and he shall abound: but from him that hath not, that also which he seemeth to have shall be taken away.
30ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
30And the unprofitable servant cast ye out into the exterior darkness. There shall be weeping and gnashing of teeth.
31והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃
31And when the Son of man shall come in his majesty, and all the angels with him, then shall he sit upon the seat of his majesty.
32ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃
32And all nations shall be gathered together before him, and he shall separate them one from another, as the shepherd separateth the sheep from the goats:
33והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃
33And he shall set the sheep on his right hand, but the goats on his left.
34אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃
34Then shall the king say to them that shall be on his right hand: Come, ye blessed of my Father, possess you the kingdom prepared for you from the foundation of the world.
35כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃
35For I was hungry, and you gave me to eat; I was thirsty, and you gave me to drink; I was a stranger, and you took me in:
36ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃
36Naked, and you covered me: sick, and you visited me: I was in prison, and you came to me.
37וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃
37Then shall the just answer him, saying: Lord, when did we see thee hungry, and fed thee; thirsty, and gave thee drink?
38ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃
38And when did we see thee a stranger, and took thee in? or naked, and covered thee?
39ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃
39Or when did we see thee sick or in prison, and came to thee?
40והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃
40And the king answering, shall say to them: Amen I say to you, as long as you did it to one of these my least brethren, you did it to me.
41ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃
41Then he shall say to them also that shall be on his left hand: Depart from me, you cursed, into everlasting fire which was prepared for the devil and his angels.
42כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃
42For I was hungry, and you gave me not to eat: I was thirsty, and you gave me not to drink.
43גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃
43I was a stranger, and you took me not in: naked, and you covered me not: sick and in prison, and you did not visit me.
44וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃
44Then they also shall answer him, saying: Lord, when did we see thee hungry, or thirsty, or a stranger, or naked, or sick, or in prison, and did not minister to thee?
45אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃
45Then he shall answer them, saying: Amen I say to you, as long as you did it not to one of these least, neither did you do it to me.
46וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃
46And these shall go into everlasting punishment: but the just, into life everlasting.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.