מתיו 13
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃
1The same day Jesus going out of the house, sat by the sea side.
2ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃
2And great multitudes were gathered unto him, so that he went up into a boat and sat: and all the multitude stood on the shore.
3וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃
3And he spoke to them many things in parables, saying: Behold the sower went forth to sow.
4ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃
4And whilst he soweth some fell by the way side, and the birds of the air came and ate them up.
5ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
5And other some fell upon stony ground, where they had not much earth: and they sprung up immediately, because they had no deepness of earth.
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃
6And when the sun was up they were scorched: and because they had not root, they withered away.
7ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃
7And others fell among thorns: and the thorns grew up and choked them.
8ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
8And others fell upon good ground: and they brought forth fruit, some an hundredfold, some sixtyfold, and some thirtyfold.
9מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9He that hath ears to hear, let him hear.
10ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃
10And his disciples came and said to him: Why speakest thou to them in parables?
11ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃
11Who answered and said to them: Because to you it is given to know the mysteries of the kingdom of heaven: but to them it is not given.
12כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
12For he that hath, to him shall be given, and he shall abound: but he that hath not, from him shall be taken away that also which he hath.
13על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃
13Therefore do I speak to them in parables: because seeing they see not, and hearing they hear not, neither do they understand.
14ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃
14And the prophecy of Isaias is fulfilled in them, who saith: By hearing you shall hear, and shall not understand: and seeing you shall see, and shall not perceive.
15כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃
15For the heart of this people is grown gross, and with their ears they have been dull of hearing, and their eyes they have shut: lest at any time they should see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their heart, and be converted, and I should heal them.
16ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃
16But blessed are your eyes, because they see, and your ears, because they hear.
17כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃
17For, amen, I say to you, many prophets and just men have desired to see the things that you see, and have not seen them, and to hear the things that you hear and have not heard them.
18לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃
18Hear you therefore the parable of the sower.
19כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃
19When any one heareth the word of the kingdom, and understandeth it not, there cometh the wicked one, and catcheth away that which was sown in his heart: this is he that received the seed by the way side.
20והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃
20And he that received the seed upon stony ground, is he that heareth the word, and immediately receiveth it with joy.
21אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃
21Yet hath he not root in himself, but is only for a time: and when there ariseth tribulation and persecution because of the word, he is presently scandalized.
22והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
22And he that received the seed among thorns, is he that heareth the word, and the care of this world and the deceitfulness of riches choketh up the word, and he becometh fruitless.
23והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
23But he that received the seed upon good ground, is he that heareth the word, and understandeth, and beareth fruit, and yieldeth the one an hundredfold, and another sixty, and another thirty.
24וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃
24Another parable he proposed to them, saying: The kingdom of heaven is likened to a man that sowed good seeds in his field.
25ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃
25But while men were asleep, his enemy came and oversowed cockle among the wheat and went his way.
26וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃
26And when the blade was sprung up, and had brought forth fruit, then appeared also the cockle.
27ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃
27And the servants of the goodman of the house coming said to him: Sir, didst thou not sow good seed in thy field? whence then hath it cockle?
28ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃
28And he said to them: An enemy hath done this. And the servants said to him: Wilt thou that we go and gather it up?
29ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃
29And he said: No, lest perhaps gathering up the cockle, you root up the wheat also together with it.
30הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
30Suffer both to grow until the harvest, and in the time of the harvest I will say to the reapers: Gather up first the cockle, and bind it into bundles to burn, but the wheat gather ye into my barn.
31וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃
31Another parable he proposed unto them, saying: The kingdom of heaven is like to a grain of mustard seed, which a man took and sowed in his field.
32והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
32Which is the least indeed of all seeds; but when it is grown up, it is greater than all herbs, and becometh a tree, so that the birds of the air come, and dwell in the branches thereof.
33וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
33Another parable he spoke to them: The kingdom of heaven is like to leaven, which a woman took and hid in three measures of meal, until the whole was leavened.
34כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃
34All these things Jesus spoke in parables to the multitudes: and without parables he did not speak to them.
35למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
35That it might be fulfilled which was spoken by the prophet, saying: I will open my mouth in parables, I will utter things hidden from the foundation of the world.
36אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃
36Then having sent away the multitudes, he came into the house, and his disciples came to him, saying: Expound to us the parable of the cockle of the field.
37ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃
37Who made answer and said to them: He that soweth the good seed, is the Son of man.
38והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃
38And the field, is the world. And the good seed are the children of the kingdom. And the cockle, are the children of the wicked one.
39והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃
39And the enemy that sowed them, is the devil. But the harvest is the end of the world. And the reapers are the angels.
40והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃
40Even as cockle therefore is gathered up, and burnt with fire: so shall it be at the end of the world.
41בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃
41The Son of man shall send his angels, and they shall gather out of his kingdom all scandals, and them that work iniquity.
42והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
42And shall cast them into the furnace of fire: there shall be weeping and gnashing of teeth.
43אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
43Then shall the just shine as the sun, in the kingdom of their Father. He that hath ears to hear, let him hear.
44עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
44The kingdom of heaven is like unto a treasure hidden in a field. Which a man having found, hid it, and for joy thereof goeth, and selleth all that he hath, and buyeth that field.
45עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃
45Again the kingdom of heaven is like to a merchant seeking good pearls.
46וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
46Who when he had found one pearl of great price, went his way, and sold all that he had, and bought it.
47עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃
47Again the kingdom of heaven is like to a net cast into the sea, and gathering together of all kind of fishes.
48וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃
48Which, when it was filled, they drew out, and sitting by the shore, they chose out the good into vessels, but the bad they cast forth.
49כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃
49So shall it be at the end of the world. The angels shall go out, and shall separate the wicked from among the just.
50והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
50And shall cast them into the furnace of fire: there shall be weeping and gnashing of teeth.
51ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃
51Have ye understood all these things? They say to him: Yes.
52ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃
52He said unto them: Therefore every scribe instructed in the kingdom of heaven, is like to a man that is a householder, who bringeth forth out of his treasure new things and old.
53ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃
53And it came to pass: when Jesus had finished these parables, he passed from thence.
54ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃
54And coming into his own country, he taught them in their synagogues, so that they wondered and said: How came this man by this wisdom and miracles?
55הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃
55Is not this the carpenter’s son? Is not his mother called Mary, and his brethren James, and Joseph, and Simon, and Jude:
56ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃
56And his sisters, are they not all with us? Whence therefore hath he all these things?
57ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃
57And they were scandalized in his regard. But Jesus said to them: A prophet is not without honour, save in his own country, and in his own house.
58ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃
58And he wrought not many miracles there, because of their unbelief.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.