מתיו 13
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃
1The same day went Jesus out of the house, and sat by the sea side.
2ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃
2And great multitudes were gathered together unto him, so that he went into a ship, and sat; and the whole multitude stood on the shore.
3וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃
3And he spake many things unto them in parables, saying, Behold, a sower went forth to sow;
4ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃
4And when he sowed, some seeds fell by the way side, and the fowls came and devoured them up:
5ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
5Some fell upon stony places, where they had not much earth: and forthwith they sprung up, because they had no deepness of earth:
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃
6And when the sun was up, they were scorched; and because they had no root, they withered away.
7ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃
7And some fell among thorns; and the thorns sprung up, and choked them:
8ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
8But other fell into good ground, and brought forth fruit, some an hundredfold, some sixtyfold, some thirtyfold.
9מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9Who hath ears to hear, let him hear.
10ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃
10And the disciples came, and said unto him, Why speakest thou unto them in parables?
11ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃
11He answered and said unto them, Because it is given unto you to know the mysteries of the kingdom of heaven, but to them it is not given.
12כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
12For whosoever hath, to him shall be given, and he shall have more abundance: but whosoever hath not, from him shall be taken away even that he hath.
13על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃
13Therefore speak I to them in parables: because they seeing see not; and hearing they hear not, neither do they understand.
14ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃
14And in them is fulfilled the prophecy of Esaias, which saith, By hearing ye shall hear, and shall not understand; and seeing ye shall see, and shall not perceive:
15כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃
15For this people’s heart is waxed gross, and their ears are dull of hearing, and their eyes they have closed; lest at any time they should see with their eyes, and hear with their ears, and should understand with their heart, and should be converted, and I should heal them.
16ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃
16But blessed are your eyes, for they see: and your ears, for they hear.
17כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃
17For verily I say unto you, That many prophets and righteous men have desired to see those things which ye see, and have not seen them ; and to hear those things which ye hear, and have not heard them.
18לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃
18¶ Hear ye therefore the parable of the sower.
19כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃
19When any one heareth the word of the kingdom, and understandeth it not, then cometh the wicked one , and catcheth away that which was sown in his heart. This is he which received seed by the way side.
20והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃
20But he that received the seed into stony places, the same is he that heareth the word, and anon with joy receiveth it;
21אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃
21Yet hath he not root in himself, but dureth for a while: for when tribulation or persecution ariseth because of the word, by and by he is offended.
22והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
22He also that received seed among the thorns is he that heareth the word; and the care of this world, and the deceitfulness of riches, choke the word, and he becometh unfruitful.
23והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
23But he that received seed into the good ground is he that heareth the word, and understandeth it ; which also beareth fruit, and bringeth forth, some an hundredfold, some sixty, some thirty.
24וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃
24¶ Another parable put he forth unto them, saying, The kingdom of heaven is likened unto a man which sowed good seed in his field:
25ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃
25But while men slept, his enemy came and sowed tares among the wheat, and went his way.
26וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃
26But when the blade was sprung up, and brought forth fruit, then appeared the tares also.
27ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃
27So the servants of the householder came and said unto him, Sir, didst not thou sow good seed in thy field? from whence then hath it tares?
28ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃
28He said unto them, An enemy hath done this. The servants said unto him, Wilt thou then that we go and gather them up?
29ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃
29But he said, Nay; lest while ye gather up the tares, ye root up also the wheat with them.
30הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
30Let both grow together until the harvest: and in the time of harvest I will say to the reapers, Gather ye together first the tares, and bind them in bundles to burn them: but gather the wheat into my barn.
31וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃
31¶ Another parable put he forth unto them, saying, The kingdom of heaven is like to a grain of mustard seed, which a man took, and sowed in his field:
32והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
32Which indeed is the least of all seeds: but when it is grown, it is the greatest among herbs, and becometh a tree, so that the birds of the air come and lodge in the branches thereof.
33וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
33¶ Another parable spake he unto them; The kingdom of heaven is like unto leaven, which a woman took, and hid in three measures of meal, till the whole was leavened.
34כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃
34All these things spake Jesus unto the multitude in parables; and without a parable spake he not unto them:
35למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
35That it might be fulfilled which was spoken by the prophet, saying, I will open my mouth in parables; I will utter things which have been kept secret from the foundation of the world.
36אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃
36Then Jesus sent the multitude away, and went into the house: and his disciples came unto him, saying, Declare unto us the parable of the tares of the field.
37ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃
37He answered and said unto them, He that soweth the good seed is the Son of man;
38והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃
38The field is the world; the good seed are the children of the kingdom; but the tares are the children of the wicked one ;
39והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃
39The enemy that sowed them is the devil; the harvest is the end of the world; and the reapers are the angels.
40והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃
40As therefore the tares are gathered and burned in the fire; so shall it be in the end of this world.
41בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃
41The Son of man shall send forth his angels, and they shall gather out of his kingdom all things that offend, and them which do iniquity;
42והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
42And shall cast them into a furnace of fire: there shall be wailing and gnashing of teeth.
43אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
43Then shall the righteous shine forth as the sun in the kingdom of their Father. Who hath ears to hear, let him hear.
44עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
44¶ Again, the kingdom of heaven is like unto treasure hid in a field; the which when a man hath found, he hideth, and for joy thereof goeth and selleth all that he hath, and buyeth that field.
45עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃
45¶ Again, the kingdom of heaven is like unto a merchant man, seeking goodly pearls:
46וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
46Who, when he had found one pearl of great price, went and sold all that he had, and bought it.
47עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃
47¶ Again, the kingdom of heaven is like unto a net, that was cast into the sea, and gathered of every kind:
48וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃
48Which, when it was full, they drew to shore, and sat down, and gathered the good into vessels, but cast the bad away.
49כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃
49So shall it be at the end of the world: the angels shall come forth, and sever the wicked from among the just,
50והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
50And shall cast them into the furnace of fire: there shall be wailing and gnashing of teeth.
51ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃
51Jesus saith unto them, Have ye understood all these things? They say unto him, Yea, Lord.
52ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃
52Then said he unto them, Therefore every scribe which is instructed unto the kingdom of heaven is like unto a man that is an householder, which bringeth forth out of his treasure things new and old.
53ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃
53¶ And it came to pass, that when Jesus had finished these parables, he departed thence.
54ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃
54And when he was come into his own country, he taught them in their synagogue, insomuch that they were astonished, and said, Whence hath this man this wisdom, and these mighty works?
55הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃
55Is not this the carpenter’s son? is not his mother called Mary? and his brethren, James, and Joses, and Simon, and Judas?
56ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃
56And his sisters, are they not all with us? Whence then hath this man all these things?
57ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃
57And they were offended in him. But Jesus said unto them, A prophet is not without honour, save in his own country, and in his own house.
58ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃
58And he did not many mighty works there because of their unbelief.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.