מתיו 23
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃
1Then spake Jesus to the multitude, and to his disciples,
2על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃
2Saying, The scribes and the Pharisees sit in Moses’ seat:
3לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃
3All therefore whatsoever they bid you observe, that observe and do; but do not ye after their works: for they say, and do not.
4כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃
4For they bind heavy burdens and grievous to be borne, and lay them on men’s shoulders; but they themselves will not move them with one of their fingers.
5ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃
5But all their works they do for to be seen of men: they make broad their phylacteries, and enlarge the borders of their garments,
6ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃
6And love the uppermost rooms at feasts, and the chief seats in the synagogues,
7ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃
7And greetings in the markets, and to be called of men, Rabbi, Rabbi.
8אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃
8But be not ye called Rabbi: for one is your Master, even Christ; and all ye are brethren.
9ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃
9And call no man your father upon the earth: for one is your Father, which is in heaven.
10גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃
10Neither be ye called masters: for one is your Master, even Christ.
11והגדול בכם יהי לכם למשרת׃
11But he that is greatest among you shall be your servant.
12כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
12And whosoever shall exalt himself shall be abased; and he that shall humble himself shall be exalted.
13אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃
13¶ But woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye shut up the kingdom of heaven against men: for ye neither go in yourselves , neither suffer ye them that are entering to go in.
14אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃
14Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye devour widows’ houses, and for a pretence make long prayer: therefore ye shall receive the greater damnation.
15אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃
15Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye compass sea and land to make one proselyte, and when he is made, ye make him twofold more the child of hell than yourselves.
16אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃
16Woe unto you, ye blind guides, which say, Whosoever shall swear by the temple, it is nothing; but whosoever shall swear by the gold of the temple, he is a debtor!
17אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃
17Ye fools and blind: for whether is greater, the gold, or the temple that sanctifieth the gold?
18ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃
18And, Whosoever shall swear by the altar, it is nothing; but whosoever sweareth by the gift that is upon it, he is guilty.
19אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃
19Ye fools and blind: for whether is greater, the gift, or the altar that sanctifieth the gift?
20לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃
20Whoso therefore shall swear by the altar, sweareth by it, and by all things thereon.
21והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃
21And whoso shall swear by the temple, sweareth by it, and by him that dwelleth therein.
22והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃
22And he that shall swear by heaven, sweareth by the throne of God, and by him that sitteth thereon.
23אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃
23Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye pay tithe of mint and anise and cummin, and have omitted the weightier matters of the law, judgment, mercy, and faith: these ought ye to have done, and not to leave the other undone.
24מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃
24Ye blind guides, which strain at a gnat, and swallow a camel.
25אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃
25Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye make clean the outside of the cup and of the platter, but within they are full of extortion and excess.
26פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃
26Thou blind Pharisee, cleanse first that which is within the cup and platter, that the outside of them may be clean also.
27אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃
27Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye are like unto whited sepulchres, which indeed appear beautiful outward, but are within full of dead men’s bones, and of all uncleanness.
28ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃
28Even so ye also outwardly appear righteous unto men, but within ye are full of hypocrisy and iniquity.
29אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃
29Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! because ye build the tombs of the prophets, and garnish the sepulchres of the righteous,
30ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃
30And say, If we had been in the days of our fathers, we would not have been partakers with them in the blood of the prophets.
31ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃
31Wherefore ye be witnesses unto yourselves, that ye are the children of them which killed the prophets.
32אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃
32Fill ye up then the measure of your fathers.
33נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃
33Ye serpents, ye generation of vipers, how can ye escape the damnation of hell?
34לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃
34¶ Wherefore, behold, I send unto you prophets, and wise men, and scribes: and some of them ye shall kill and crucify; and some of them shall ye scourge in your synagogues, and persecute them from city to city:
35למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃
35That upon you may come all the righteous blood shed upon the earth, from the blood of righteous Abel unto the blood of Zacharias son of Barachias, whom ye slew between the temple and the altar.
36אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃
36Verily I say unto you, All these things shall come upon this generation.
37ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃
37O Jerusalem, Jerusalem, thou that killest the prophets, and stonest them which are sent unto thee, how often would I have gathered thy children together, even as a hen gathereth her chickens under her wings, and ye would not!
38הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃
38Behold, your house is left unto you desolate.
39כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃
39For I say unto you, Ye shall not see me henceforth, till ye shall say, Blessed is he that cometh in the name of the Lord.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.