מתיו 5
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃
1And seeing the multitudes, he went up into a mountain: and when he was set, his disciples came unto him:
2ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃
2And he opened his mouth, and taught them, saying,
3אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃
3Blessed are the poor in spirit: for theirs is the kingdom of heaven.
4אשרי האבלים כי הם ינחמו׃
4Blessed are they that mourn: for they shall be comforted.
5אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃
5Blessed are the meek: for they shall inherit the earth.
6אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃
6Blessed are they which do hunger and thirst after righteousness: for they shall be filled.
7אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃
7Blessed are the merciful: for they shall obtain mercy.
8אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃
8Blessed are the pure in heart: for they shall see God.
9אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃
9Blessed are the peacemakers: for they shall be called the children of God.
10אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃
10Blessed are they which are persecuted for righteousness’ sake: for theirs is the kingdom of heaven.
11אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃
11Blessed are ye, when men shall revile you, and persecute you , and shall say all manner of evil against you falsely, for my sake.
12שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃
12Rejoice, and be exceeding glad: for great is your reward in heaven: for so persecuted they the prophets which were before you.
13אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃
13¶ Ye are the salt of the earth: but if the salt have lost his savour, wherewith shall it be salted? it is thenceforth good for nothing, but to be cast out, and to be trodden under foot of men.
14אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃
14Ye are the light of the world. A city that is set on an hill cannot be hid.
15גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃
15Neither do men light a candle, and put it under a bushel, but on a candlestick; and it giveth light unto all that are in the house.
16כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃
16Let your light so shine before men, that they may see your good works, and glorify your Father which is in heaven.
17אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃
17¶ Think not that I am come to destroy the law, or the prophets: I am not come to destroy, but to fulfil.
18כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃
18For verily I say unto you, Till heaven and earth pass, one jot or one tittle shall in no wise pass from the law, till all be fulfilled.
19לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃
19Whosoever therefore shall break one of these least commandments, and shall teach men so, he shall be called the least in the kingdom of heaven: but whosoever shall do and teach them , the same shall be called great in the kingdom of heaven.
20כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃
20For I say unto you, That except your righteousness shall exceed the righteousness of the scribes and Pharisees, ye shall in no case enter into the kingdom of heaven.
21שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃
21¶ Ye have heard that it was said by them of old time, Thou shalt not kill; and whosoever shall kill shall be in danger of the judgment:
22אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃
22But I say unto you, That whosoever is angry with his brother without a cause shall be in danger of the judgment: and whosoever shall say to his brother, Raca, shall be in danger of the council: but whosoever shall say, Thou fool, shall be in danger of hell fire.
23לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃
23Therefore if thou bring thy gift to the altar, and there rememberest that thy brother hath ought against thee;
24עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃
24Leave there thy gift before the altar, and go thy way; first be reconciled to thy brother, and then come and offer thy gift.
25מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃
25Agree with thine adversary quickly, whiles thou art in the way with him; lest at any time the adversary deliver thee to the judge, and the judge deliver thee to the officer, and thou be cast into prison.
26אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃
26Verily I say unto thee, Thou shalt by no means come out thence, till thou hast paid the uttermost farthing.
27שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃
27¶ Ye have heard that it was said by them of old time, Thou shalt not commit adultery:
28אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃
28But I say unto you, That whosoever looketh on a woman to lust after her hath committed adultery with her already in his heart.
29ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃
29And if thy right eye offend thee, pluck it out, and cast it from thee: for it is profitable for thee that one of thy members should perish, and not that thy whole body should be cast into hell.
30ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃
30And if thy right hand offend thee, cut it off, and cast it from thee: for it is profitable for thee that one of thy members should perish, and not that thy whole body should be cast into hell.
31ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃
31It hath been said, Whosoever shall put away his wife, let him give her a writing of divorcement:
32אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃
32But I say unto you, That whosoever shall put away his wife, saving for the cause of fornication, causeth her to commit adultery: and whosoever shall marry her that is divorced committeth adultery.
33עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃
33¶ Again, ye have heard that it hath been said by them of old time, Thou shalt not forswear thyself, but shalt perform unto the Lord thine oaths:
34אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃
34But I say unto you, Swear not at all; neither by heaven; for it is God’s throne:
35ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃
35Nor by the earth; for it is his footstool: neither by Jerusalem; for it is the city of the great King.
36]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃
36Neither shalt thou swear by thy head, because thou canst not make one hair white or black.
37]73-63[׃
37But let your communication be, Yea, yea; Nay, nay: for whatsoever is more than these cometh of evil.
38שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃
38¶ Ye have heard that it hath been said, An eye for an eye, and a tooth for a tooth:
39אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃
39But I say unto you, That ye resist not evil: but whosoever shall smite thee on thy right cheek, turn to him the other also.
40ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃
40And if any man will sue thee at the law, and take away thy coat, let him have thy cloke also.
41והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃
41And whosoever shall compel thee to go a mile, go with him twain.
42השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃
42Give to him that asketh thee, and from him that would borrow of thee turn not thou away.
43שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃
43¶ Ye have heard that it hath been said, Thou shalt love thy neighbour, and hate thine enemy.
44אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃
44But I say unto you, Love your enemies, bless them that curse you, do good to them that hate you, and pray for them which despitefully use you, and persecute you;
45למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃
45That ye may be the children of your Father which is in heaven: for he maketh his sun to rise on the evil and on the good, and sendeth rain on the just and on the unjust.
46כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃
46For if ye love them which love you, what reward have ye? do not even the publicans the same?
47ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃
47And if ye salute your brethren only, what do ye more than others ? do not even the publicans so?
48לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃
48Be ye therefore perfect, even as your Father which is in heaven is perfect.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.