מתיו 5

1ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

2ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃

3אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

4אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

5אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃

6אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃

7אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃

8אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃

9אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃

10אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

11אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃

12שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃

13אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃

14אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃

15גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃

16כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃

17אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃

18כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃

19לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

20כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃

21שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

22אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

23לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃

24עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃

25מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃

26אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃

27שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃

28אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃

29ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

30ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

31ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃

32אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃

33עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃

34אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃

35ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃

36]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃

37]73-63[׃

38שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃

39אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃

40ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃

41והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃

42השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃

43שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃

44אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃

45למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃

46כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

47ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

48לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃