מתיו 11

1ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃

2ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃

3ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

4ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם׃

5עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃

6ואשרי אשר לא יכשל בי׃

7המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃

8ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃

9ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא׃

10כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה רדכך לפניך׃

11אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃

12ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃

13כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃

14ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃

15מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

16ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃

17חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃

18כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃

19ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃

20אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃

21אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃

22אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃

23ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃

24אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃

25בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃

26הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃

27הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

28לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃

29קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃

30כי עלי נעים הוא וקל משאי׃