מתיו 20

1כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

2והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃

3ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

4ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃

5ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

6ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃

7ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃

8ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃

9ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

10ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃

11ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃

12אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃

13ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

14קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃

15הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

16ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

17ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃

18הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

19ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

20אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃

21ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃

22ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃

23ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃

24ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃

25וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃

26ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃

27והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃

28כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

29ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃

30והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃

31ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃

32ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃

33ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃

34ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃