מתיו 20
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
World English Bible
1כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃
1“For the Kingdom of Heaven is like a man who was the master of a household, who went out early in the morning to hire laborers for his vineyard.
2והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃
2When he had agreed with the laborers for a denarius a day, he sent them into his vineyard.
3ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃
3He went out about the third hour, and saw others standing idle in the marketplace.
4ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃
4He said to them, ‘You also go into the vineyard, and whatever is right I will give you.’ So they went their way.
5ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃
5Again he went out about the sixth and the ninth hour, and did likewise.
6ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃
6About the eleventh hour he went out and found others standing idle. He said to them, ‘Why do you stand here all day idle?’
7ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃
7“They said to him, ‘Because no one has hired us.’ “He said to them, ‘You also go into the vineyard, and you will receive whatever is right.’
8ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃
8“When evening had come, the lord of the vineyard said to his manager, ‘Call the laborers and pay them their wages, beginning from the last to the first.’
9ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃
9“When those who were hired at about the eleventh hour came, they each received a denarius.
10ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃
10When the first came, they supposed that they would receive more; and they likewise each received a denarius.
11ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃
11When they received it, they murmured against the master of the household,
12אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃
12saying, ‘These last have spent one hour, and you have made them equal to us who have borne the burden of the day and the scorching heat!’
13ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃
13“But he answered one of them, ‘Friend, I am doing you no wrong. Didn’t you agree with me for a denarius?
14קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃
14Take that which is yours, and go your way. It is my desire to give to this last just as much as to you.
15הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃
15Isn’t it lawful for me to do what I want to with what I own? Or is your eye evil, because I am good?’
16ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
16So the last will be first, and the first last. For many are called, but few are chosen.”
17ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃
17As Jesus was going up to Jerusalem, he took the twelve disciples aside, and on the way he said to them,
18הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃
18“Behold, we are going up to Jerusalem, and the Son of Man will be delivered to the chief priests and scribes, and they will condemn him to death,
19ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃
19and will hand him over to the Gentiles to mock, to scourge, and to crucify; and the third day he will be raised up.”
20אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃
20Then the mother of the sons of Zebedee came to him with her sons, kneeling and asking a certain thing of him.
21ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃
21He said to her, “What do you want?” She said to him, “Command that these, my two sons, may sit, one on your right hand and one on your left hand, in your Kingdom.”
22ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃
22But Jesus answered, “You don’t know what you are asking. Are you able to drink the cup that I am about to drink, and be baptized with the baptism that I am baptized with?” They said to him, “We are able.”
23ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃
23He said to them, “You will indeed drink my cup, and be baptized with the baptism that I am baptized with; but to sit on my right hand and on my left hand is not mine to give, but it is for whom it has been prepared by my Father.”
24ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃
24When the ten heard it, they were indignant with the two brothers.
25וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃
25But Jesus summoned them, and said, “You know that the rulers of the nations lord it over them, and their great ones exercise authority over them.
26ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃
26It shall not be so among you; but whoever desires to become great among you shall be your servant.
27והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃
27Whoever desires to be first among you shall be your bondservant,
28כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
28even as the Son of Man came not to be served, but to serve, and to give his life as a ransom for many.”
29ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃
29As they went out from Jericho, a great multitude followed him.
30והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃
30Behold, two blind men sitting by the road, when they heard that Jesus was passing by, cried out, “Lord, have mercy on us, you son of David!”
31ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃
31The multitude rebuked them, telling them that they should be quiet, but they cried out even more, “Lord, have mercy on us, you son of David!”
32ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃
32Jesus stood still and called them, and asked, “What do you want me to do for you?”
33ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃
33They told him, “Lord, that our eyes may be opened.”
34ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃
34Jesus, being moved with compassion, touched their eyes; and immediately their eyes received their sight, and they followed him.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.