מתיו 20
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃
1“For the kingdom of heaven is like a landowner who went out early in the morning to hire workers for his vineyard.
2והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃
2He agreed to pay them a denarius for the day and sent them into his vineyard.
3ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃
3About the third hour he went out and saw others standing in the marketplace doing nothing.
4ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃
4‘You also go into my vineyard,’ he said, ‘and I will pay you whatever is right.’
5ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃
5So they went. He went out again about the sixth hour and the ninth hour and did the same thing.
6ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃
6About the eleventh hour he went out and found still others standing around. ‘Why have you been standing here all day long doing nothing?’ he asked.
7ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃
7‘Because no one has hired us,’ they answered. So he told them, ‘You also go into my vineyard.’
8ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃
8When evening came, the owner of the vineyard said to his foreman, ‘Call the workers and pay them their wages, starting with the last ones hired and moving on to the first.’
9ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃
9The workers who were hired about the eleventh hour came and each received a denarius.
10ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃
10So when the original workers came, they assumed they would receive more. But each of them also received a denarius.
11ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃
11On receiving their pay, they began to grumble against the landowner.
12אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃
12‘These men who were hired last worked only one hour,’ they said, ‘and you have made them equal to us who have borne the burden and the scorching heat of the day.’
13ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃
13But he answered one of them, ‘Friend, I am not being unfair to you. Did you not agree with me on one denarius?
14קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃
14Take your pay and go. I want to give this last man the same as I gave you.
15הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃
15Do I not have the right to do as I please with what is mine? Or are you envious because I am generous?’
16ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
16So the last will be first, and the first will be last.”
17ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃
17As Jesus was going up to Jerusalem, He took the twelve disciples aside and said,
18הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃
18“Look, we are going up to Jerusalem, and the Son of Man will be delivered over to the chief priests and scribes. They will condemn Him to death
19ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃
19and will deliver Him over to the Gentiles to be mocked and flogged and crucified. And on the third day He will be raised to life.”
20אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃
20Then the mother of Zebedee’s sons came to Jesus with her sons and knelt down to make a request of Him.
21ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃
21“What do you want?” He inquired. She answered, “Declare that in Your kingdom one of these two sons of mine may sit at Your right hand, and the other at Your left.”
22ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃
22“You do not know what you are asking,” Jesus replied. “Can you drink the cup I am going to drink?” “We can,” the brothers answered.
23ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃
23“You will indeed drink My cup,” Jesus said. “But to sit at My right or left is not Mine to grant. These seats belong to those for whom My Father has prepared them.”
24ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃
24When the ten heard about this, they were indignant with the two brothers.
25וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃
25But Jesus called them aside and said, “You know that the rulers of the Gentiles lord it over them, and their superiors exercise authority over them.
26ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃
26It shall not be this way among you. Instead, whoever wants to become great among you must be your servant,
27והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃
27and whoever wants to be first among you must be your slave—
28כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
28just as the Son of Man did not come to be served, but to serve, and to give His life as a ransom for many.”
29ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃
29As they were leaving Jericho, a large crowd followed Him.
30והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃
30And there were two blind men sitting beside the road. When they heard that Jesus was passing by, they cried out, “Lord, Son of David, have mercy on us!”
31ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃
31The crowd admonished them to be silent, but they cried out all the louder, “Lord, Son of David, have mercy on us!”
32ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃
32Jesus stopped and called them. “What do you want Me to do for you?” He asked.
33ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃
33“Lord,” they answered, “let our eyes be opened.”
34ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃
34Moved with compassion, Jesus touched their eyes, and at once they received their sight and followed Him.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.