מתיו 23
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Louis Segond 1910
1אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃
1Alors Jésus, parlant à la foule et à ses disciples, dit:
2על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃
2Les scribes et les pharisiens sont assis dans la chaire de Moïse.
3לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃
3Faites donc et observez tout ce qu’ils vous disent; mais n’agissez pas selon leurs œuvres. Car ils disent, et ne font pas.
4כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃
4Ils lient des fardeaux pesants, et les mettent sur les épaules des hommes, mais ils ne veulent pas les remuer du doigt.
5ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃
5Ils font toutes leurs actions pour être vus des hommes. Ainsi, ils portent de larges phylactères, et ils ont de longues franges à leurs vêtements;
6ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃
6ils aiment la première place dans les festins, et les premiers sièges dans les synagogues;
7ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃
7ils aiment à être salués dans les places publiques, et à être appelés par les hommes Rabbi, Rabbi.
8אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃
8Mais vous, ne vous faites pas appeler Rabbi; car un seul est votre Maître, et vous êtes tous frères.
9ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃
9Et n’appelez personne sur la terre votre père; car un seul est votre Père, celui qui est dans les cieux.
10גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃
10Ne vous faites pas appeler directeurs; car un seul est votre Directeur, le Christ.
11והגדול בכם יהי לכם למשרת׃
11Le plus grand parmi vous sera votre serviteur.
12כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
12Quiconque s’élèvera sera abaissé, et quiconque s’abaissera sera élevé.
13אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃
13Malheur à vous, scribes et pharisiens hypocrites! Parce que vous fermez aux hommes le royaume des cieux; vous n’y entrez pas vous-mêmes, et vous n’y laissez pas entrer ceux qui veulent entrer.
14אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃
14Malheur à vous, scribes et pharisiens hypocrites! Parce que vous dévorez les maisons des veuves, et que vous faites pour l’apparence de longues prières; à cause de cela, vous serez jugés plus sévèrement.
15אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃
15Malheur à vous, scribes et pharisiens hypocrites! Parce que vous courez la mer et la terre pour faire un prosélyte; et, quand il l’est devenu, vous en faites un fils de la géhenne deux fois plus que vous.
16אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃
16Malheur à vous, conducteurs aveugles! Qui dites: Si quelqu’un jure par le temple, ce n’est rien; mais, si quelqu’un jure par l’or du temple, il est engagé.
17אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃
17Insensés et aveugles! Lequel est le plus grand, l’or, ou le temple qui sanctifie l’or?
18ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃
18Si quelqu’un, dites-vous encore, jure par l’autel, ce n’est rien; mais, si quelqu’un jure par l’offrande qui est sur l’autel, il est engagé.
19אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃
19Aveugles! Lequel est le plus grand, l’offrande, ou l’autel qui sanctifie l’offrande?
20לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃
20Celui qui jure par l’autel jure par l’autel et par tout ce qui est dessus;
21והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃
21celui qui jure par le temple jure par le temple et par celui qui l’habite;
22והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃
22et celui qui jure par le ciel jure par le trône de Dieu et par celui qui y est assis.
23אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃
23Malheur à vous, scribes et pharisiens hypocrites! Parce que vous payez la dîme de la menthe, de l’aneth et du cumin, et que vous laissez ce qui est plus important dans la loi, la justice, la miséricorde et la fidélité: c’est là ce qu’il fallait pratiquer, sans négliger les autres choses.
24מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃
24Conducteurs aveugles! Qui coulez le moucheron, et qui avalez le chameau.
25אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃
25Malheur à vous, scribes et pharisiens hypocrites! Parce que vous nettoyez le dehors de la coupe et du plat, et qu’au dedans ils sont pleins de rapine et d’intempérance.
26פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃
26Pharisien aveugle! Nettoie premièrement l’intérieur de la coupe et du plat, afin que l’extérieur aussi devienne net.
27אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃
27Malheur à vous, scribes et pharisiens hypocrites! Parce que vous ressemblez à des sépulcres blanchis, qui paraissent beaux au-dehors, et qui, au-dedans, sont pleins d’ossements de morts et de toute espèce d’impuretés.
28ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃
28Vous de même, au-dehors, vous paraissez justes aux hommes, mais, au-dedans, vous êtes pleins d’hypocrisie et d’iniquité.
29אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃
29Malheur à vous, scribes et pharisiens hypocrites! Parce que vous bâtissez les tombeaux des prophètes et ornez les sépulcres des justes,
30ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃
30et que vous dites: Si nous avions vécu du temps de nos pères, nous ne nous serions pas joints à eux pour répandre le sang des prophètes.
31ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃
31Vous témoignez ainsi contre vous-mêmes que vous êtes les fils de ceux qui ont tué les prophètes.
32אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃
32Comblez donc la mesure de vos pères.
33נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃
33Serpents, race de vipères! Comment échapperez-vous au châtiment de la géhenne?
34לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃
34C’est pourquoi, voici, je vous envoie des prophètes, des sages et des scribes. Vous tuerez et crucifierez les uns, vous battrez de verges les autres dans vos synagogues, et vous les persécuterez de ville en ville,
35למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃
35afin que retombe sur vous tout le sang innocent répandu sur la terre, depuis le sang d’Abel le juste jusqu’au sang de Zacharie, fils de Barachie, que vous avez tué entre le temple et l’autel.
36אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃
36Je vous le dis en vérité, tout cela retombera sur cette génération.
37ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃
37Jérusalem, Jérusalem, qui tues les prophètes et qui lapides ceux qui te sont envoyés, combien de fois ai-je voulu rassembler tes enfants, comme une poule rassemble ses poussins sous ses ailes, et vous ne l’avez pas voulu!
38הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃
38Voici, votre maison vous sera laissée déserte;
39כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃
39car, je vous le dis, vous ne me verrez plus désormais, jusqu’à ce que vous disiez: Béni soit celui qui vient au nom du Seigneur!
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.