Римлян 15
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1Мусимо ми, сильні, немочі безсильних носити, а не собі догоджати.
1ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃
2Кожен бо з нас ближньому нехай догоджає, на добре, до збудування.
2כי כל אחד ממנו יבקש הנאת חברו לטוב לו למען יבנה׃
3Бо і Христос не собі годив, а яко ж писано: Зневага зневажаючих Тебе упала на мене.
3כי גם המשיח לא בקש הנאת עצמו אלא ככתוב חרפות חורפיך נפלו עלי׃
4Скільки бо перше написано, нам на науку написано, щоб через терпіннє та утїшеннє (з) писання мали надїю.
4כי כל אשר נכתב מלפנים ללמדנו נכתב למען תהיה לנו תקוה בסבלנות ובתנחומות הכתובים׃
5Бог же терпіння та утїшення нехай дасть вам однаково думати між собою по Христу Ісусові,
5ואלהי הסבלנות והנחמה הוא יתן לכם להיות כלכם לב אחד על פי המשיח ישוע׃
6щоб однодушно, одними устами славили Бога й Отця Господа нашого Ісуса Христа.
6אשר תכבדו בנפש אחת ובפה אחד את האלהים אבי אדנינו ישוע המשיח׃
7Тим же приймайте один одного, яко ж і Христос прийняв вас у славу Божу.
7על כן תקבלו איש את אחיו כאשר גם המשיח קבל אתנו לכבוד האלהים׃
8Глаголю ж, що Ісус Христос став ся слугою обрізання ради істини Божої, щоб ствердити обітовання отцїв,
8ואני אמר כי ישוע המשיח היה למשרת בני המילה למען אמת האלהים לקים את ההבטחות אשר לאבות׃
9а для поган — з милостї, щоб прославляли Бога, яко ж писано: За се визнавати му Тебе між поганами й імени Твоєму співати му.
9והגוים המה יכבדו את האלהים למען רחמיו ככתוב על כן אודך בגוים ולשמך אזמרה׃
10І знов глаголе: Звеселїть ся, погане, з людьми Його.
10ואומר הרנינו גוים עמו׃
11І знов: Хвалїть Господа, всї погане, і вихваляйте Його всї люде.
11ואומר הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים׃
12І знов Ісаїя глаголе: Буде корінь Єссеїв, Той, що встане, владикувати над поганами; на Него погане вповати муть.
12וישעיהו אמר והיה שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים יקוו׃
13Бог же вповання нехай сповнить вас усякими радощами й упокоєм у вірі, щоб ви збагатились упованнєм, силою Духа сьвятого.
13ואלהי התקוה הוא ימלא אתכם כל שמחה ושלום באמונה למען תעדף תקותכם בגבורת רוח הקדש׃
14Впевнив ся ж і я сам про вас, браттє моє, що й самі ви повні добрости, повні всякого знання, і зможете один одного навчати.
14והנה אחי מבטח אני בכם כי גם אתם בעצמכם מלאי אהבת חסד ממלאים כל דעת ותוכלו להוכיח איש את רעהו׃
15Сьмілїще ж написав я вам, браттє моє, трохи, яко нагадуючи вам по благодатї, даній менї від Бога,
15אך העזתי מעט בכתבי אליכם הנה והנה כמזכיר אתכם על פי החסד הנתון לי מאת האלהים׃
16щоб бути менї служителем Ісус-Христовим між поганами, сьвято проповідуючи благовістє Боже, щоб приношеннє від поган було приятне і осьвящене Духом сьвятим.
16להיותי משרת ישוע המשיח לגוים ולכהן בבשורת האלהים למען יהיה קרבן הגוים רצוי ומקדש ברוח הקדש׃
17Маю оце похвалу через Христа Ісуса в Божих речах.
17על כן יש לי להתהלל במשיח ישוע נגד האלהים׃
18Не сьмію бо глаголати про таке, чого не вдїяв Христос через мене на послух поган, словом і дїлом,
18כי לא אעז פני לדבר דבר זולתי אשר עשה המשיח בידי למען הטות באמר ובמעשה את לב הגוים לסור למשמעתו׃
19силою ознак і чудес, силою Духа Божого; так що я від Єрусалиму і кругом аж до Ілирика сповнив благовістє Христове.
19בגבורת אתות ומופתים ובגבורת רוח אלהים עד כי מלאתי מירושלים וסביבותיה ועד לאלוריקון את בשורת המשיח׃
20Так силкувавсь я благовістити, не де іменував ся Христос, щоб на чужій основинї не будувати,
20בהשתדלי להגיד את הבשורה לא במקמות אשר שם כבר נקרא שם המשיח לבלתי בנות על יסוד אחרים׃
21а яко ж писано: Кому не звіщено про Него, побачать, і котрі не чули, зрозуміють.
21כי אם ככתוב אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃
22Тим же й був я зʼупинений не раз, прийти до вас.
22וזה הוא הדבר אשר נעצרתי בגללו פעם ושתים מבוא אליכם׃
23Тепер же, більш не маючи місця в сих країнах, бажаннє ж маючи прийти до вас од многих лїт,
23אבל כעת אשר אין עוד מקום לי בגלילות האלה ונכסף נכספתי לבא אליכם זה שנים רבות׃
24як пійду в Іспанию, прийду до вас; сподїваюсь бо, проходючи, бачити вас, і що ви мене проведете туди, як перш вами трохи навтїшаюсь.
24אבוא אליכם בלכתי לאספמיא כי מקוה אנכי לראותכם בעברי ואתם תשלחוני שמה ואשבעה מעט מכם בראשונה׃
25Тепер же йду в Єрусалим, служити сьвятим.
25אמנם עתה אלכה ירושלימה לעזור את הקדושים׃
26Зволили бо Македонцї та Ахайцї удїлити дещо вбогим сьвятим, що в Єрусалимі.
26כי מקדוניא ואכיא הואילו לתת משאת נדבה לאביוני הקדושים אשר בירושלים׃
27Зволили, та й винні їм. Коли бо в духовному їх спільниками стали погане, то повинні в тїлесному послужити й їм.
27כי הואילו ואף מחיבים הם להם כי אם היה לגוים חלק בדברי הרוח אשר להם הלא עליהם לעזרם גם בדברי הגוף׃
28Се ж скінчивши й запечатавши (оддавши) їм овощ сей, пійду через вас в Іспанию.
28לכן כשגמרתי את זאת וחתמתי להם הפרי הזה אז אעברה דרך ארצכם לאספמיא׃
29Знаю ж, що прийшовши до вас, в повнї благословення благовістя Христового прийду.
29ויודע אנכי כי בבאי אליכם אבוא במלא ברכת בשורת המשיח׃
30Благаю ж вас, браттє, Господом нашим Ісусом Христом і любовю Духа, помагайте менї молитвами за мене до Бога,
30ואני מעורר אתכם אחי באדנינו ישוע המשיח ובאהבת הרוח להתאמץ אתי בהעתיר בעדי אל האלהים׃
31щоб збавитись менї від непокірних в Юдеї, і щоб служба моя в Єрусалимі приятна була сьвятим,
31למען אשר אנצל מהסוררים בארץ יהודה ויערב על הקדושים שמושי לשם ירושלים׃
32щоб з радістю прийшов до вас волею Божою, та й покрепив ся з вами.
32ואשר אבוא אליכם במשחה ברצון אלהים ואנפש עמכם׃
33Бог же впокою з усїма вами. Амінь.
33ואלהי השלום עם כלכם אמן׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.