Дїяння 11
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1Почули ж апостоли та брати, котрі були в Юдеї, що й погане прийняли слово Боже.
1וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃
2І як прийшов Петр у Єрусалим, змагались із ним ті, що від обрізання,
2ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃
3кажучи: Що до людей, обрізання немаючих, ходив єси і їв з ними.
3אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃
4Почавши ж Петр, виложив їм рядом, говорячи:
4ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃
5Був я в городї, Йоппиї, і молячись бачив у захопленню видїннє: посудину якусь, що сходила, наче обрус великий, по чотирох кінцях спусканий з неба; і прийшов аж до мене.
5מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃
6Зазирнувши в него і розглянувши, бачив чотироногих землї, і зьвірів, і повзючих, і птиць небесних.
6והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃
7І чув я голос, що глаголав до мене: Встань, Петре, заколи та й їж.
7ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃
8Я ж сказав: Нї, Господи, бо нїщо погане або нечисте нїколи не входило в уста мої.
8ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃
9Відказав же менї голос удруге з неба: Що Бог очистив, ти не погань,
9ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃
10Се сталось тричі, і знов потягнено було все на небо.
10וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃
11І ось зараз три чоловіки прийшли в господу, де я був, послані з Кесариї до мене.
11והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃
12Сказав же менї Дух ійти з ними, нїчого не розбираючи. Пішли ж зо мною і шість братів, і ввійшли ми в господу до чоловіка;
12ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃
13і звістив нам, як видїв ангела в господї своїй, що став і глаголав йому: Пішли в Йоппию людей, та поклич Симона, званого Петром.
13ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃
14Він глаголати ме слова до тебе, котрими спасеш ся ти й увесь дім твій.
14והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃
15Як же став я говорити, найшов Дух сьвятий на них, як і на нас у починї.
15וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃
16Згадав я тодї слово Господнє, як глаголав він: Йоан хрестив водою, а ви будете хреститись Духом сьвятим.
16ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃
17Коли ж рівний дар дав їм Бог, як і нам, що увірували в Господа Ісуса Христа, то хто ж я такий, щоб міг заборонити Богові?
17ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃
18Вислухавши се, замовкли, і славили Бога, говорячи: То й поганам дав Бог покаяннє в життє!
18ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃
19Ті ж, що порозсипались від гонення, що сталось на Стефана, пійшли аж у Финикию, Кипр і Антиохию, нїкому не проповідуючи слова, тільки одним Жидам.
19והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃
20Були ж деякі з них люде з Кипру і Киринеї, котрі, прийшовши в Антиохию, говорили до Єленян, благовіствуючи Господа Ісуса.
20ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃
21І була рука Господня з ними; і велике число увірувавши, навернулись до Господа.
21ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃
22Дійшло ж про них слово до ушей церкви, що в Єрусалимі, і післали Варнаву, щоб пійшов аж до Антиохиї;
22וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃
23котрий прийшовши і видївши ласку Божу, зрадїв, і молив усїх, щоб у постановленню серця пробували в Господї.
23ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃
24Бо був чоловік добрий, повний Духа сьвятого й віри; і прихилилось доволї народу до Господа.
24כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃
25Вийшов же Варнава в Тарс шукати Павла,
25וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃
26і, знайшовши його, привів його в Антиохию. Стало ся ж, що вони цїлий рік збирались у церкві, і навчали багато народу, і ученики в Антиохиї стали найперш звати ся Християнами.
26ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃
27Тих же днїв прийшли з Єрусалиму пророки в Антиохию.
27ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃
28Ставши ж один з них, на ймя Агав, віщував духом, що велика голоднеча має бути по всїй вселеннїй, яка й постала за Клавдия кесаря.
28ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃
29З учеників же, скільки хто міг, постановив кожен з них післати на запомогу братам, що жили в Юдеї.
29ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃
30Що й зробили, піславши до старших через руки Варнави та Савла.
30וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.