Romanos 9
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Veritatem dico in Christo, non mentior: testimonium mihi perhibente conscientia mea in Spiritu Sancto:
1אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃
2quoniam tristitia mihi magna est, et continuus dolor cordi meo.
2כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃
3Optabam enim ego ipse anathema esse a Christo pro fratribus meis, qui sunt cognati mei secundum carnem,
3כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי׃
4qui sunt Israëlitæ, quorum adoptio est filiorum, et gloria, et testamentum, et legislatio, et obsequium, et promissa:
4אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות׃
5quorum patres, et ex quibus est Christus secundum carnem, qui est super omnia Deus benedictus in sæcula. Amen.
5ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן׃
6Non autem quod exciderit verbum Dei. Non enim omnes qui ex Israël sunt, ii sunt Israëlitæ:
6אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה׃
7neque qui semen sunt Abrahæ, omnes filii: sed in Isaac vocabitur tibi semen:
7ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע׃
8id est, non qui filii carnis, hi filii Dei: sed qui filii sunt promissionis, æstimantur in semine.
8כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃
9Promissionis enim verbum hoc est: Secundum hoc tempus veniam: et erit Saræ filius.
9כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃
10Non solum autem illa: sed et Rebecca ex uno concubitu habens, Isaac patris nostri.
10ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו׃
11Cum enim nondum nati fuissent, aut aliquid boni egissent, aut mali (ut secundum electionem propositum Dei maneret),
11כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא׃
12non ex operibus, sed ex vocante dictum est ei quia major serviet minori,
12נאמר לה כי רב יעבד צעיר׃
13sicut scriptum est: Jacob dilexi, Esau autem odio habui.
13ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי׃
14Quid ergo dicemus? numquid iniquitas apud Deum? Absit.
14אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה׃
15Moysi enim dicit: Miserebor cujus misereor: et misericordiam præstabo cujus miserebor.
15כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃
16Igitur non volentis, neque currentis, sed miserentis est Dei.
16ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃
17Dicit enim Scriptura Pharaoni: Quia in hoc ipsum excitavi te, ut ostendam in te virtutem meam: et ut annuntietur nomen meum in universa terra.
17כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃
18Ergo cujus vult miseretur, et quem vult indurat.
18ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃
19Dicis itaque mihi: Quid adhuc queritur? voluntati enim ejus quis resistit?
19וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב׃
20O homo, tu quis es, qui respondeas Deo? numquid dicit figmentum ei qui se finxit: Quid me fecisti sic?
20אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃
21an non habet potestatem figulus luti ex eadem massa facere aliud quidem vas in honorem, aliud vero in contumeliam?
21אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון׃
22Quod si Deus volens ostendere iram, et notum facere potentiam suam, sustinuit in multa patientia vasa iræ, apta in interitum,
22ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃
23ut ostenderet divitias gloriæ suæ in vasa misericordiæ, quæ præparavit in gloriam.
23להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃
24Quos et vocavit nos non solum ex Judæis, sed etiam in gentibus,
24והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃
25sicut in Osee dicit: Vocabo non plebem meam, plebem meam: et non dilectam, dilectam: et non misericordiam consecutam, misericordiam consecutam.
25כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה׃
26Et erit: in loco, ubi dictum est eis: Non plebs mea vos: ibi vocabuntur filii Dei vivi.
26והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃
27Isaias autem clamat pro Israël: Si fuerit numerus filiorum Israël tamquam arena maris, reliquiæ salvæ fient.
27וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃
28Verbum enim consummans, et abbrevians in æquitate: quia verbum breviatum faciet Dominus super terram:
28כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃
29et sicut prædixit Isaias: Nisi Dominus Sabaoth reliquisset nobis semen, sicut Sodoma facti essemus, et sicut Gomorrha similes fuissemus.
29וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃
30Quid ergo dicemus? Quod gentes, quæ non sectabantur justitiam, apprehenderunt justitiam: justitiam autem, quæ ex fide est.
30ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃
31Israël vero sectando legem justitiæ, in legem justitiæ non pervenit.
31וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃
32Quare? Quia non ex fide, sed quasi ex operibus: offenderunt enim in lapidem offensionis,
32ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃
33sicut scriptum est: Ecce pono in Sion lapidem offensionis, et petram scandali: et omnis qui credit in eum, non confundetur.
33ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.