תְהִלִּים 74
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
1משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃
1Maschil of Asaph. Why, O God, hast Thou cast us off for ever? Why doth Thine anger smoke against the flock of Thy pasture?
2זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃
2Remember Thy congregation, which Thou hast gotten of old, which Thou hast redeemed to be the tribe of Thine inheritance; and mount Zion, wherein Thou hast dwelt.
3הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃
3Lift up Thy steps because of the perpetual ruins, even all the evil that the enemy hath done in the sanctuary.
4שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃
4Thine adversaries have roared in the midst of Thy meeting-place; they have set up their own signs for signs.
5יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃
5It seemed as when men wield upwards axes in a thicket of trees.
6ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃
6And now all the carved work thereof together they strike down with hatchet and hammers.
7שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃
7They have set Thy sanctuary on fire; they have profaned the dwelling-place of Thy name even to the ground.
8אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃
8They said in their heart: 'Let us make havoc of them altogether'; they have burned up all the meeting-places of God in the land.
9אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃
9We see not our signs; there is no more any prophet; neither is there among us any that knoweth how long.
10עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃
10How long, O God, shall the adversary reproach? Shall the enemy blaspheme Thy name for ever?
11למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃
11Why withdrawest Thou Thy hand, even Thy right hand? Draw it out of Thy bosom and consume them.
12ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃
12Yet God is my King of old, working salvation in the midst of the earth.
13אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃
13Thou didst break the sea in pieces by Thy strength; Thou didst shatter the heads of the sea-monsters in the waters.
14אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃
14Thou didst crush the heads of leviathan, Thou gavest him to be food to the folk inhabiting the wilderness.
15אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃
15Thou didst cleave fountain and brook; Thou driedst up ever-flowing rivers.
16לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃
16Thine is the day, Thine also the night; Thou hast established luminary and sun.
17אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃
17Thou hast set all the borders of the earth; Thou hast made summer and winter.
18זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃
18Remember this, how the enemy hath reproached the LORD, and how a base people have blasphemed Thy name.
19אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃
19O deliver not the soul of Thy turtle-dove unto the wild beast; forget not the life of Thy poor for ever.
20הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃
20Look upon the covenant; for the dark places of the land are full of the habitations of violence.
21אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃
21O let not the oppressed turn back in confusion; let the poor and needy praise Thy name.
22קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃
22Arise, O God, plead Thine own cause; remember Thy reproach all the day at the hand of the base man.
23אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃
23Forget not the voice of Thine adversaries, the tumult of those that rise up against Thee which ascendeth continually.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.