San Mateo 22
Reina-Valera 1909Translation
Reina-Valera 1909
Modern Hebrew Bible
1Y RESPONDIENDO Jesús, les volvió á hablar en parábolas, diciendo:
1ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
2El reino de los cielos es semejante á un hombre rey, que hizo bodas á su hijo;
2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
3Y envió sus siervos para que llamasen los llamados á las bodas; mas no quisieron venir.
3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
4Volvió á enviar otros siervos, diciendo: Decid á los llamados: He aquí, mi comida he aparejado; mis toros y animales engordados son muertos, y todo está prevenido: venid á las bodas.
4ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
5Mas ellos no se cuidaron, y se fueron, uno á su labranza, y otro á sus negocios;
5והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
6Y otros, tomando á sus siervos, los afrentaron y los mataron.
6והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
7Y el rey, oyendo esto , se enojó; y enviando sus ejércitos, destruyó á aquellos homicidas, y puso fuego á su ciudad.
7ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
8Entonces dice á sus siervos: Las bodas á la verdad están aparejadas; mas los que eran llamados no eran dignos.
8אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
9Id pues á las salidas de los caminos, y llamad á las bodas á cuantos hallareis.
9לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
10Y saliendo los siervos por los caminos, juntaron á todos los que hallaron, juntamente malos y buenos: y las bodas fueron llenas de convidados.
10ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
11Y entró el rey para ver los convidados, y vió allí un hombre no vestido de boda.
11ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
12Y le dijo: Amigo, ¿cómo entraste aquí no teniendo vestido de boda? Mas él cerró la boca.
12ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
13Entonces el rey dijo á los que servían: Atado de pies y de manos tomadle, y echadle en las tinieblas de afuera: allí será el lloro y el crujir de dientes.
13ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
14Porque muchos son llamados, y pocos escogidos.
14כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
15Entonces, idos los Fariseos, consultaron cómo le tomarían en alguna palabra.
15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
16Y envían á él los discípulos de ellos, con los Herodianos, diciendo: Maestro, sabemos que eres amador de la verdad, y que enseñas con verdad el camino de Dios, y que no te curas de nadie, porque no tienes acepción de persona de hombres.
16וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
17Dinos pues, ¿qué te parece? ¿es lícito dar tributo á César, ó no?
17לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
18Mas Jesús, entendida la malicia de ellos, les dice: ¿Por qué me tentáis, hipócritas?
18וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
19Mostradme la moneda del tributo. Y ellos le presentaron un denario.
19הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
20Entonces les dice: ¿Cúya es esta figura, y lo que está encima escrito?
20ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
21Dícenle: De César. Y díceles: Pagad pues á César lo que es de César, y á Dios lo que es de Dios.
21ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
22Y oyendo esto, se maravillaron; y dejándole se fueron.
22וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
23Aquel día llegaron á él los Saduceos, que dicen no haber resurrección, y le preguntaron,
23ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
24Diciendo: Maestro, Moisés dijo: Si alguno muriere sin hijos, su hermano se casará con su mujer, y despertará simiente á su hermano.
24רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
25Fueron pues, entre nosotros siete hermanos: y el primero tomó mujer, y murió; y no teniendo generación, dejó su mujer á su hermano.
25ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
26De la misma manera también el segundo, y el tercero, hasta los siete.
26וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
27Y después de todos murió también la mujer.
27ואחרי כלם מתה גם האשה׃
28En la resurrección pues, ¿de cuál de los siete será ella mujer? porque todos la tuvieron.
28ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
29Entonces respondiendo Jesús, les dijo: Erráis ignorando las Escrituras, y el poder de Dios.
29ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
30Porque en la resurrección, ni los hombres tomarán mujeres, ni las mujeres maridos; mas son como los ángeles de Dios en el cielo.
30כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
31Y de la resurrección de los muertos, ¿no habéis leído lo que os es dicho por Dios, que dice:
31ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
32Yo soy el Dios de Abraham, y el Dios de Isaac, y el Dios de Jacob? Dios no es Dios de muertos, sino de vivos.
32אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
33Y oyendo esto las gentes, estaban atónitas de su doctrina.
33וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
34Entonces los Fariseos, oyendo que había cerrado la boca á los Saduceos, se juntaron á una.
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
35Y preguntó uno de ellos, intérprete de la ley, tentándole y diciendo:
35ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
36Maestro, ¿cuál es el mandamiento grande en la ley?
36רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
37Y Jesús le dijo: Amarás al Señor tu Dios de todo tu corazón, y de toda tu alma, y de toda tu mente.
37ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
38Este es el primero y el grande mandamiento.
38זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
39Y el segundo es semejante á éste: Amarás á tu prójimo como á ti mismo.
39והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
40De estos dos mandamientos depende toda la ley y los profetas.
40בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
41Y estando juntos los Fariseos, Jesús les preguntó,
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
42Diciendo: ¿Qué os parece del Cristo? ¿de quién es Hijo? Dícenle: De David.
42מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
43El les dice: ¿Pues cómo David en Espíritu le llama Señor, diciendo:
43ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
44Dijo el Señor á mi Señor: Siéntate á mi diestra, entre tanto que pongo tus enemigos por estrado de tus pies?
44נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
45Pues si David le llama Señor, ¿cómo es su Hijo?
45ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
46Y nadie le podía responder palabra; ni osó alguno desde aquel día preguntarle más.
46ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.