Matthew 22
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Once again, Jesus spoke to them in parables:
1ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
2“The kingdom of heaven is like a king who prepared a wedding banquet for his son.
2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
3He sent his servants to call those he had invited to the banquet, but they refused to come.
3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
4Again, he sent other servants and said, ‘Tell those who have been invited that I have prepared my dinner. My oxen and fattened cattle have been killed, and everything is ready. Come to the wedding banquet.’
4ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
5But they paid no attention and went away, one to his field, another to his business.
5והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
6The rest seized his servants, mistreated them, and killed them.
6והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
7The king was enraged, and he sent his troops to destroy those murderers and burn their city.
7ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
8Then he said to his servants, ‘The wedding banquet is ready, but those I invited were not worthy.
8אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
9Go therefore to the crossroads and invite to the banquet as many as you can find.’
9לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
10So the servants went out into the streets and gathered everyone they could find, both evil and good, and the wedding hall was filled with guests.
10ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
11But when the king came in to see the guests, he spotted a man who was not dressed in wedding clothes.
11ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
12‘Friend,’ he asked, ‘how did you get in here without wedding clothes?’ But the man was speechless.
12ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
13Then the king told the servants, ‘Tie him hand and foot, and throw him into the outer darkness, where there will be weeping and gnashing of teeth.’
13ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
14For many are called, but few are chosen.”
14כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
15Then the Pharisees went out and conspired to trap Jesus in His words.
15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
16They sent their disciples to Him along with the Herodians. “Teacher,” they said, “we know that You are honest and that You teach the way of God in accordance with the truth. You seek favor from no one, because You pay no attention to external appearance.
16וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
17So tell us what You think: Is it lawful to pay taxes to Caesar or not?”
17לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
18But Jesus knew their evil intent and said, “You hypocrites, why are you testing Me?
18וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
19Show Me the coin used for the tax.” And they brought Him a denarius.
19הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
20“Whose image is this,” He asked, “and whose inscription?”
20ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
21“Caesar’s,” they answered. So Jesus told them, “Give to Caesar what is Caesar’s, and to God what is God’s.”
21ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
22And when they heard this, they were amazed. So they left Him and went away.
22וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
23That same day the Sadducees, who say there is no resurrection, came to Jesus and questioned Him.
23ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
24“Teacher,” they said, “Moses declared that if a man dies without having children, his brother is to marry the widow and raise up offspring for him.
24רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
25Now there were seven brothers among us. The first one married and died without having children. So he left his wife to his brother.
25ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
26The same thing happened to the second and third brothers, down to the seventh.
26וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
27And last of all, the woman died.
27ואחרי כלם מתה גם האשה׃
28In the resurrection, then, whose wife will she be of the seven? For all of them were married to her.”
28ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
29Jesus answered, “You are mistaken because you do not know the Scriptures or the power of God.
29ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
30In the resurrection, people will neither marry nor be given in marriage. Instead, they will be like the angels in heaven.
30כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
31But concerning the resurrection of the dead, have you not read what God said to you:
31ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
32‘I am the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob’? He is not the God of the dead, but of the living.”
32אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
33When the crowds heard this, they were astonished at His teaching.
33וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
34And when the Pharisees heard that Jesus had silenced the Sadducees, they themselves gathered together.
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
35One of them, an expert in the law, tested Him with a question:
35ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
36“Teacher, which commandment is the greatest in the Law?”
36רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
37Jesus declared, “‘Love the Lord your God with all your heart and with all your soul and with all your mind.’
37ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
38This is the first and greatest commandment.
38זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
39And the second is like it: ‘Love your neighbor as yourself.’
39והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
40All the Law and the Prophets hang on these two commandments.”
40בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
41While the Pharisees were assembled, Jesus questioned them:
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
42“What do you think about the Christ? Whose son is He?” “David’s,” they answered.
42מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
43Jesus said to them, “How then does David in the Spirit call Him ‘Lord’? For he says:
43ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
44‘The Lord said to my Lord, “Sit at My right hand until I put Your enemies under Your feet.”’
44נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
45So if David calls Him ‘Lord,’ how can He be David’s son?”
45ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
46No one was able to answer a word, and from that day on no one dared to question Him any further.
46ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.