Matthew 21
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1As they approached Jerusalem and came to Bethphage on the Mount of Olives, Jesus sent out two disciples,
1ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃
2saying to them, “Go into the village ahead of you, and at once you will find a donkey tied there, with her colt beside her. Untie them and bring them to Me.
2ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃
3If anyone questions you, tell him that the Lord needs them, and he will send them right away.”
3וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃
4This took place to fulfill what was spoken through the prophet:
4וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃
5“Say to the Daughter of Zion, ‘See, your King comes to you, gentle and riding on a donkey, on a colt, the foal of a donkey.’”
5אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃
6So the disciples went and did as Jesus had directed them.
6וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃
7They brought the donkey and the colt and laid their cloaks on them, and Jesus sat on them.
7ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃
8A massive crowd spread their cloaks on the road, while others cut branches from the trees and spread them on the road.
8ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃
9The crowds that went ahead of Him and those that followed were shouting: “Hosanna to the Son of David!” “Blessed is He who comes in the name of the Lord!” “Hosanna in the highest!”
9והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃
10When Jesus had entered Jerusalem, the whole city was stirred and asked, “Who is this?”
10ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃
11The crowds replied, “This is Jesus, the prophet from Nazareth in Galilee.”
11ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃
12Then Jesus entered the temple courts and drove out all who were buying and selling there. He overturned the tables of the money changers and the seats of those selling doves.
12ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃
13And He declared to them, “It is written: ‘My house will be called a house of prayer.’ But you are making it ‘a den of robbers.’”
13ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃
14The blind and the lame came to Him at the temple, and He healed them.
14ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃
15But the chief priests and scribes were indignant when they saw the wonders He performed and the children shouting in the temple courts, “Hosanna to the Son of David!”
15ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃
16“Do you hear what these children are saying?” they asked. “Yes,” Jesus answered. “Have you never read: ‘From the mouths of children and infants You have ordained praise’?”
16ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃
17Then He left them and went out of the city to Bethany, where He spent the night.
17ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃
18In the morning, as Jesus was returning to the city, He was hungry.
18ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃
19Seeing a fig tree by the road, He went up to it but found nothing on it except leaves. “May you never bear fruit again!” He said. And immediately the tree withered.
19וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃
20When the disciples saw this, they marveled and asked, “How did the fig tree wither so quickly?”
20ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃
21“Truly I tell you,” Jesus replied, “if you have faith and do not doubt, not only will you do what was done to the fig tree, but even if you say to this mountain, ‘Be lifted up and thrown into the sea,’ it will happen.
21ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃
22If you believe, you will receive whatever you ask for in prayer.”
22וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃
23When Jesus returned to the temple courts and began to teach, the chief priests and elders of the people came up to Him. “By what authority are You doing these things?” they asked. “And who gave You this authority?”
23ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃
24“I will also ask you one question,” Jesus replied, “and if you answer Me, I will tell you by what authority I am doing these things.
24ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
25What was the source of John’s baptism? Was it from heaven or from men?” They deliberated among themselves and said, “If we say, ‘From heaven,’ He will ask, ‘Why then did you not believe him?’
25טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃
26But if we say, ‘From men,’ we are afraid of the people, for they all regard John as a prophet.”
26אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃
27So they answered, “We do not know.” And Jesus replied, “Neither will I tell you by what authority I am doing these things.
27ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
28But what do you think? There was a man who had two sons. He went to the first one and said, ‘Son, go and work today in the vineyard.’
28אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃
29‘I will not,’ he replied. But later he changed his mind and went.
29ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃
30Then the man went to the second son and told him the same thing. ‘I will, sir,’ he said. But he did not go.
30ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃
31Which of the two did the will of his father?” “The first,” they answered. Jesus said to them, “Truly I tell you, the tax collectors and prostitutes are entering the kingdom of God before you.
31מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃
32For John came to you in a righteous way and you did not believe him, but the tax collectors and prostitutes did. And even after you saw this, you did not repent and believe him.
32כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃
33Listen to another parable: There was a landowner who planted a vineyard. He put a wall around it, dug a winepress in it, and built a tower. Then he rented it out to some tenants and went away on a journey.
33משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃
34When the harvest time drew near, he sent his servants to the tenants to collect his share of the fruit.
34ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃
35But the tenants seized his servants. They beat one, killed another, and stoned a third.
35ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃
36Again, he sent other servants, more than the first group. But the tenants did the same to them.
36ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃
37Finally, he sent his son to them. ‘They will respect my son,’ he said.
37ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃
38But when the tenants saw the son, they said to one another, ‘This is the heir. Come, let us kill him and take his inheritance.’
38ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃
39So they seized him and threw him out of the vineyard and killed him.
39ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃
40Therefore, when the owner of the vineyard returns, what will he do to those tenants?”
40והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃
41“He will bring those wretches to a wretched end,” they replied, “and will rent out the vineyard to other tenants who will give him his share of the fruit at harvest time.”
41ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃
42Jesus said to them, “Have you never read in the Scriptures: ‘The stone the builders rejected has become the cornerstone. This is from the Lord, and it is marvelous in our eyes’?
42ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
43Therefore I tell you that the kingdom of God will be taken away from you and given to a people who will produce its fruit.
43על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃
44He who falls on this stone will be broken to pieces, but he on whom it falls will be crushed.”
44והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃
45When the chief priests and Pharisees heard His parables, they knew that Jesus was speaking about them.
45ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃
46Although they wanted to arrest Him, they were afraid of the crowds, because the people regarded Him as a prophet.
46ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.