Marcum 3
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Et introivit iterum in synagogam: et erat ibi homo habens manum aridam.
1וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃
2Et observabant eum, si sabbatis curaret, ut accusarent illum.
2ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃
3Et ait homini habenti manum aridam: Surge in medium.
3ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃
4Et dicit eis: Licet sabbatis benefacere, an male? animam salvam facere, an perdere? At illi tacebant.
4ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃
5Et circumspiciens eos cum ira, contristatus super cæcitate cordis eorum, dicit homini: Extende manum tuam. Et extendit, et restituta est manus illi.
5ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
6Exeuntes autem pharisæi, statim cum Herodianis consilium faciebant adversus eum quomodo eum perderent.
6והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
7Jesus autem cum discipulis suis secessit ad mare: et multa turba a Galilæa et Judæa secuta est eum,
7וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃
8et ab Jerosolymis, et ab Idumæa, et trans Jordanem: et qui circa Tyrum et Sidonem multitudo magna, audientes quæ faciebat, venerunt ad eum.
8ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃
9Et dicit discipulis suis ut navicula sibi deserviret propter turbam, ne comprimerent eum:
9ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃
10multos enim sanabat, ita ut irruerent in eum ut illum tangerent, quotquot habebant plagas.
10כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃
11Et spiritus immundi, cum illum videbant, procidebant ei: et clamabant, dicentes:
11והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃
12Tu es Filius Dei. Et vehementer comminabatur eis ne manifestarent illum.
12ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
13Et ascendens in montem vocavit ad se quos voluit ipse: et venerunt ad eum.
13ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃
14Et fecit ut essent duodecim cum illo: et ut mitteret eos prædicare.
14וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃
15Et dedit illis potestatem curandi infirmitates et ejiciendi dæmonia.
15והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃
16Et imposuit Simoni nomen Petrus:
16ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃
17et Jacobum Zebedæi, et Joannem fratrem Jacobi, et imposuit eis nomina Boanerges, quod est, Filii tonitrui:
17ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃
18et Andræam, et Philippum, et Bartholomæum, et Matthæum, et Thomam, et Jacobum Alphæi, et Thaddæum, et Simonem Cananæum,
18ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃
19et Judam Iscariotem, qui et tradidit illum.
19ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
20Et veniunt ad domum: et convenit iterum turba, ita ut non possent neque panem manducare.
20ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃
21Et cum audissent sui, exierunt tenere eum: dicebant enim: Quoniam in furorem versus est.
21וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
22Et scribæ, qui ab Jerosolymis descenderant, dicebant: Quoniam Beelzebub habet, et quia in principe dæmoniorum ejicit dæmonia.
22והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃
23Et convocatis eis in parabolis dicebat illis: Quomodo potest Satanas Satanam ejicere?
23ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃
24Et si regnum in se dividatur, non potest regnum illud stare.
24ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃
25Et si domus super semetipsam dispertiatur, non potest domus illa stare.
25ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃
26Et si Satanas consurrexerit in semetipsum, dispertitus est, et non poterit stare, sed finem habet.
26ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃
27Nemo potest vasa fortis ingressus in domum diripere, nisi prius fortem alliget, et tunc domum ejus diripiet.
27אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃
28Amen dico vobis, quoniam omnia dimittentur filiis hominum peccata, et blasphemiæ quibus blasphemaverint:
28אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃
29qui autem blasphemaverit in Spiritum Sanctum, non habebit remissionem in æternum, sed reus erit æterni delicti.
29אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃
30Quoniam dicebant: Spiritum immundum habet.
30כי המה אמרו רוח טמאה בו׃
31Et veniunt mater ejus et fratres: et foris stantes miserunt ad eum vocantes eum,
31ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃
32et sedebat circa eum turba: et dicunt ei: Ecce mater tua et fratres tui foris quærunt te.
32והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃
33Et respondens eis, ait: Quæ est mater mea et fratres mei?
33ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃
34Et circumspiciens eos, qui in circuitu ejus sedebant, ait: Ecce mater mea et fratres mei.
34ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃
35Qui enim fecerit voluntatem Dei, hic frater meus, et soror mea, et mater est.
35כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.