出エジプト記 16
Freedom Bible (フリーダム・バイブル)Translation
Freedom Bible (フリーダム・バイブル)
Modern Hebrew Bible
1彼らはエリムを旅立った。イスラエルの子らの全会衆は、エジプトの地を出て第二の月の十五日に、エリムとシナイの間にあるシンの荒野へ来た。
1ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃
2イスラエルの子らの全会衆は、荒野でモーセとアロンにつぶやいた。
2וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃
3イスラエルの子らは二人に言った。「エジプトの地で肉の鍋の傍らに座り、パンを腹いっぱい食べていた時、主の手にかかって死んでいた方がよかった。あなたがたは、この全会衆を飢え死にさせるため、私たちを荒野へ連れ出した。」
3ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃
4主はモーセに言われた。「見よ、わたしはあなたがたのために天からパンを降らせる。民は出て行き、一日分を毎日集める。こうして、彼らがわたしの教えに従って歩むかどうかを試す。
4ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא׃
5六日目には、彼らが持ち帰ったものを用意すると、それは毎日集める分の二倍となる。」
5והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום׃
6モーセとアロンはイスラエルのすべての子らに言った。「夕方になると、あなたがたはエジプトの地からあなたがたを導き出されたのが主であることを知る。
6ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃
7朝には主の栄光を見る。主は、あなたがたが主に向かってつぶやくのを聞かれた。私たちは何者なのか。あなたがたは私たちに向かってつぶやいているのではない。」
7ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו׃
8モーセは言った。「主は夕方には肉を、朝には満ち足りるほどのパンを与えられる。主は、あなたがたが主に向かってつぶやくのを聞かれた。私たちは何者なのか。あなたがたのつぶやきは、私たちではなく主に向けられている。」
8ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה׃
9モーセはアロンに言った。「イスラエルの子らの全会衆に告げなさい。『主の前に近づきなさい。主はあなたがたのつぶやきを聞かれた。』」
9ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃
10アロンがイスラエルの子らの全会衆に語っていると、彼らは荒野の方を見た。すると、主の栄光が雲の中に現れた。
10ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃
11主はモーセに言われた。
11וידבר יהוה אל משה לאמר׃
12「わたしはイスラエルの子らのつぶやきを聞いた。彼らに告げなさい。『夕方には肉を食べ、朝にはパンで満ち足りる。こうして、わたしがあなたがたの神、主であることを知る。』」
12שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃
13夕方になると、うずらが飛んで来て陣営を覆った。朝になると、陣営の周囲に露が降りていた。
13ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃
14降りていた露が上がると、見よ、荒野の面に、地の上の霜のような、小さく丸いものがあった。
14ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃
15イスラエルの子らはそれを見て、互いに「これは何だ」と言った。何であるか分からなかったのである。モーセは言った。「これは主が食物として与えられたパンである。
15ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃
16主が命じられたことはこうである。『各人は食べる分だけ、一人につき一オメルずつ、自分の天幕にいる人数に応じて集めなさい。』」
16זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃
17イスラエルの子らはそのようにした。ある者は多く、ある者は少なく集めた。
17ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃
18彼らがオメルで量ると、多く集めた者も余らず、少なく集めた者も不足しなかった。各人は食べる分だけ集めた。
18וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו׃
19モーセは彼らに言った。「だれも朝までそれを残してはならない。」
19ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר׃
20しかし彼らはモーセに聞き従わなかった。ある者たちが朝までそれを残しておくと、虫がわき、臭くなった。モーセは彼らに怒った。
20ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃
21彼らは毎朝、各人が食べる分だけを集めた。日が熱くなると、それは溶けた。
21וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃
22六日目になると、彼らは二倍のパン、すなわち一人につき二オメルずつ集めた。会衆の長は皆来て、モーセに告げた。
22ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה׃
23モーセは言った。「主が語られたのはこうである。『明日は完全な休み、主への聖なる安息日である。焼くものは焼き、煮るものは煮なさい。残ったものはすべて朝まで取っておく。』」
23ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר׃
24彼らはモーセが命じた通り、朝までそれを取っておいたが、臭くもならず、虫もわかなかった。
24ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו׃
25モーセは言った。「今日はそれを食べなさい。今日は主への安息である。今日、野でそれを見つけることはないであろう。
25ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃
26六日間は集める。しかし七日目は安息日なので、その日には何もない。」
26ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו׃
27七日目になると、民のうちのある者たちが集めに出て行ったが、何も見つからなかった。
27ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו׃
28主はモーセに言われた。「あなたがたはいつまで、わたしの戒めとわたしの律法を守ることを拒むのか。
28ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃
29主が安息日を与えられたので、六日目には二日分のパンを与えられる。七日目はそれぞれ自分の場所にとどまり、そこから出てはならない。」
29ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃
30こうして民は七日目に休んだ。
30וישבתו העם ביום השבעי׃
31イスラエルの家はそれをマナと名づけた。それは白いコリアンダーの種のようで、味は蜂蜜を入れた薄焼き菓子のようであった。
31ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃
32モーセは言った。「主が命じられたのはこうである。『一オメル分を代々にわたって保存しなさい。後の世代が、わたしがあなたがたをエジプトから導き出した時、荒野で食べさせたパンを見るためである。』」
32ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃
33モーセはアロンに言った。「壺を取り、その中に一オメル分のマナを入れ、それを主の前に置いて、あなたがたの代々にわたり保管しなさい。」
33ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃
34主がモーセに命じられた通り、アロンはそれを保管のためにあかしの前に置いた。
34כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃
35イスラエルの子らは、人が住む地に着くまで、四十年間マナを食べた。彼らはカナンの地の境に着くまでマナを食べた。
35ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃
36オメルはエファの十分の一である。
36והעמר עשרית האיפה הוא׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.