Genesis 21
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Now the LORD attended to Sarah as He had said, and the LORD did for Sarah what He had promised.
1ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃
2So Sarah conceived and bore a son to Abraham in his old age, at the very time God had promised.
2ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃
3And Abraham gave the name Isaac to the son Sarah bore to him.
3ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃
4When his son Isaac was eight days old, Abraham circumcised him, as God had commanded him.
4וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃
5Abraham was a hundred years old when his son Isaac was born to him.
5ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃
6Then Sarah said, “God has made me laugh, and everyone who hears of this will laugh with me.”
6ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃
7She added, “Who would have told Abraham that Sarah would nurse children? Yet I have borne him a son in his old age.”
7ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃
8So the child grew and was weaned, and Abraham held a great feast on the day Isaac was weaned.
8ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃
9But Sarah saw that the son whom Hagar the Egyptian had borne to Abraham was mocking her son,
9ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃
10and she said to Abraham, “Expel the slave woman and her son, for the slave woman’s son will never share in the inheritance with my son Isaac!”
10ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃
11Now this matter distressed Abraham greatly because it concerned his son Ishmael.
11וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃
12But God said to Abraham, “Do not be distressed about the boy and your maidservant. Listen to everything that Sarah tells you, for through Isaac your offspring will be reckoned.
12ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃
13But I will also make a nation of the slave woman’s son, because he is your offspring.”
13וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃
14Early in the morning, Abraham got up, took bread and a skin of water, put them on Hagar’s shoulders, and sent her away with the boy. She left and wandered in the Wilderness of Beersheba.
14וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃
15When the water in the skin was gone, she left the boy under one of the bushes.
15ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃
16Then she went off and sat down nearby, about a bowshot away, for she said, “I cannot bear to watch the boy die!” And as she sat nearby, she lifted up her voice and wept.
16ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃
17Then God heard the voice of the boy, and the angel of God called to Hagar from heaven, “What is wrong, Hagar? Do not be afraid, for God has heard the voice of the boy where he lies.
17וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃
18Get up, lift up the boy, and take him by the hand, for I will make him into a great nation.”
18קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃
19Then God opened her eyes, and she saw a well of water. So she went and filled the skin with water and gave the boy a drink.
19ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃
20And God was with the boy, and he grew up and settled in the wilderness and became a great archer.
20ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃
21And while he was dwelling in the Wilderness of Paran, his mother got a wife for him from the land of Egypt.
21וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃
22At that time Abimelech and Phicol the commander of his army said to Abraham, “God is with you in all that you do.
22ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃
23Now, therefore, swear to me here before God that you will not deal falsely with me or my children or descendants. Show to me and to the country in which you reside the same kindness that I have shown to you.”
23ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃
24And Abraham replied, “I swear it.”
24ויאמר אברהם אנכי אשבע׃
25But when Abraham complained to Abimelech about a well that Abimelech’s servants had seized,
25והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃
26Abimelech replied, “I do not know who has done this. You did not tell me, so I have not heard about it until today.”
26ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃
27So Abraham brought sheep and cattle and gave them to Abimelech, and the two men made a covenant.
27ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃
28Abraham separated seven ewe lambs from the flock,
28ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃
29and Abimelech asked him, “Why have you set apart these seven ewe lambs?”
29ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃
30He replied, “You are to accept the seven ewe lambs from my hand as my witness that I dug this well.”
30ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃
31So that place was called Beersheba, because it was there that the two of them swore an oath.
31על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃
32After they had made the covenant at Beersheba, Abimelech and Phicol the commander of his army got up and returned to the land of the Philistines.
32ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃
33And Abraham planted a tamarisk tree in Beersheba, and there he called upon the name of the LORD, the Eternal God.
33ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃
34And Abraham resided in the land of the Philistines for a long time.
34ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.