Génesis 21
Reina-Valera 1909Translation
Reina-Valera 1909
Modern Hebrew Bible
1Y VISITÓ Jehová á Sara, como había dicho, é hizo Jehová con Sara como había hablado.
1ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃
2Y concibió y parió Sara á Abraham un hijo en su vejez, en el tiempo que Dios le había dicho.
2ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃
3Y llamó Abraham el nombre de su hijo que le nació, que le parió Sara, Isaac.
3ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃
4Y circuncidó Abraham á su hijo Isaac de ocho días, como Dios le había mandado.
4וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃
5Y era Abraham de cien años, cuando le nació Isaac su hijo.
5ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃
6Entonces dijo Sara: Dios me ha hecho reir, y cualquiera que lo oyere, se reirá conmigo.
6ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃
7Y añadió: ¿Quién dijera á Abraham que Sara había de dar de mamar á hijos? pues que le he parido un hijo á su vejez.
7ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃
8Y creció el niño, y fué destetado; é hizo Abraham gran banquete el día que fué destetado Isaac.
8ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃
9Y vió Sara al hijo de Agar la Egipcia, el cual había ésta parido á Abraham, que se burlaba.
9ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃
10Por tanto dijo á Abraham: Echa á esta sierva y á su hijo; que el hijo de esta sierva no ha de heredar con mi hijo, con Isaac.
10ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃
11Este dicho pareció grave en gran manera á Abraham á causa de su hijo.
11וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃
12Entonces dijo Dios á Abraham: No te parezca grave á causa del muchacho y de tu sierva; en todo lo que te dijere Sara, oye su voz, porque en Isaac te será llamada descendencia.
12ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃
13Y también al hijo de la sierva pondré en gente, porque es tu simiente.
13וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃
14Entonces Abraham se levantó muy de mañana, y tomó pan, y un odre de agua, y diólo á Agar, poniéndolo sobre su hombro, y entrególe el muchacho, y despidióla. Y ella partió, y andaba errante por el desierto de Beer-seba.
14וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃
15Y faltó el agua del odre, y echó al muchacho debajo de un árbol;
15ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃
16Y fuése y sentóse enfrente, alejándose como un tiro de arco; porque decía: No veré cuando el muchacho morirá: y sentóse enfrente, y alzó su voz y lloró.
16ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃
17Y oyó Dios la voz del muchacho; y el ángel de Dios llamó á Agar desde el cielo, y le dijo: ¿Qué tienes, Agar? No temas; porque Dios ha oído la voz del muchacho en donde está.
17וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃
18Levántate, alza al muchacho, y ásele de tu mano, porque en gran gente lo tengo de poner.
18קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃
19Entonces abrió Dios sus ojos, y vió una fuente de agua; y fué, y llenó el odre de agua, y dió de beber al muchacho.
19ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃
20Y fué Dios con el muchacho; y creció, y habitó en el desierto, y fué tirador de arco.
20ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃
21Y habitó en el desierto de Parán; y su madre le tomó mujer de la tierra de Egipto.
21וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃
22Y aconteció en aquel mismo tiempo que habló Abimelech, y Phicol, príncipe de su ejército, á Abraham diciendo: Dios es contigo en todo cuanto haces:
22ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃
23Ahora pues, júrame aquí por Dios, que no faltarás á mí, ni á mi hijo, ni á mi nieto; sino que conforme á la bondad que yo hice contigo, harás tú conmigo, y con la tierra donde has peregrinado.
23ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃
24Y respondió Abraham: Yo juraré.
24ויאמר אברהם אנכי אשבע׃
25Y Abraham reconvino á Abimelech á causa de un pozo de agua, que los siervos de Abimelech le habían quitado.
25והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃
26Y respondió Abimelech: No sé quién haya hecho esto, ni tampoco tú me lo hiciste saber, ni yo lo he oído hasta hoy.
26ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃
27Y tomó Abraham ovejas y vacas, y dió á Abimelech; é hicieron ambos alianza.
27ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃
28Y puso Abraham siete corderas del rebaño aparte.
28ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃
29Y dijo Abimelech á Abraham: ¿Qué significan esas siete corderas que has puesto aparte?
29ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃
30Y él respondió: Que estas siete corderas tomarás de mi mano, para que me sean en testimonio de que yo cavé este pozo.
30ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃
31Por esto llamó á aquel lugar Beer-seba; porque allí juraron ambos.
31על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃
32Así hicieron alianza en Beer-seba: y levantóse Abimelech, y Phicol, príncipe de su ejército, y se volvieron á tierra de los Filisteos.
32ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃
33Y plantó Abraham un bosque en Beer-seba, é invocó allí el nombre de Jehová Dios eterno.
33ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃
34Y moró Abraham en tierra de los Filisteos muchos días.
34ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.