Génesis 8
Reina-Valera 1909Translation
Reina-Valera 1909
Modern Hebrew Bible
1Y ACORDÓSE Dios de Noé, y de todos los animales, y de todas las bestias que estaban con él en el arca; é hizo pasar Dios un viento sobre la tierra, y disminuyeron las aguas.
1ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃
2Y se cerraron las fuentes del abismo, y las cataratas de los cielos; y la lluvia de los cielos fué detenida.
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃
3Y tornáronse las aguas de sobre la tierra, yendo y volviendo: y decrecieron las aguas al cabo de ciento y cincuenta días.
3וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃
4Y reposó el arca en el mes séptimo, á diecisiete días del mes, sobre los montes de Armenia.
4ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃
5Y las aguas fueron decreciendo hasta el mes décimo: en el décimo, al primero del mes, se descubrieron las cimas de los montes.
5והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃
6Y sucedió que, al cabo de cuarenta días, abrió Noé la ventana del arca que había hecho,
6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃
7Y envió al cuervo, el cual salió, y estuvo yendo y tornando hasta que las aguas se secaron de sobre la tierra.
7וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃
8Envió también de sí á la paloma, para ver si las aguas se habían retirado de sobre la faz de la tierra;
8וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃
9Y no halló la paloma donde sentar la planta de su pie, y volvióse á él al arca, porque las aguas estaban aún sobre la faz de toda la tierra: entonces él extendió su mano, y cogiéndola, hízola entrar consigo en el arca.
9ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃
10Y esperó aún otros siete días, y volvió á enviar la paloma fuera del arca.
10ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃
11Y la paloma volvió á él á la hora de la tarde; y he aquí que traía una hoja de oliva tomada en su pico: y entendió Noé que las aguas se habían retirado de sobre la tierra.
11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃
12Y esperó aún otros siete días, y envió la paloma, la cual no volvió ya más á él.
12וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃
13Y sucedió que en el año seiscientos y uno de Noé , en el mes primero, al primero del mes, las aguas se enjugaron de sobre la tierra; y quitó Noé la cubierta del arca, y miró, y he aquí que la faz de la tierra estaba enjuta.
13ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃
14Y en el mes segundo, á los veintisiete días del mes, se secó la tierra.
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃
15Y habló Dios á Noé diciendo:
15וידבר אלהים אל נח לאמר׃
16Sal del arca tú, y tu mujer, y tus hijos, y las mujeres de tus hijos contigo.
16צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃
17Todos los animales que están contigo de toda carne, de aves y de bestias y de todo reptil que anda arrastrando sobre la tierra, sacarás contigo; y vayan por la tierra, y fructifiquen, y multiplíquense sobre la tierra.
17כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃
18Entonces salió Noé, y sus hijos, y su mujer, y las mujeres de sus hijos con él.
18ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃
19Todos los animales, y todo reptil y toda ave, todo lo que se mueve sobre la tierra según sus especies, salieron del arca.
19כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃
20Y edificó Noé un altar á Jehová, y tomó de todo animal limpio y de toda ave limpia, y ofreció holocausto en el altar.
20ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃
21Y percibió Jehová olor de suavidad; y dijo Jehová en su corazón: No tornaré más á maldecir la tierra por causa del hombre; porque el intento del corazón del hombre es malo desde su juventud: ni volveré más á destruir todo viviente, como he hecho.
21וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃
22Todavía serán todos los tiempos de la tierra; la sementera y la siega, y el frío y calor, verano é invierno, y día y noche, no cesarán.
22עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.