Genesi 8
Diodati Bibbia 1885Translation
Diodati Bibbia 1885
Modern Hebrew Bible
1OR Iddio si ricordò di Noè, e di tutte le fiere, e di tutti gli animali domestici ch' erano con lui nell'Arca; e fece passare un vento in su la terra; e le acque si posarono.
1ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃
2Ed essendo state le fonti dell'abisso e le cateratte del cielo serrate, e rattenuta la pioggia del cielo,
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃
3le acque andarono del continuo ritirandosi d'in su la terra. Al termine adunque di cencinquanta giorni cominciarono a scemare.
3וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃
4E, nel decimosettimo giorno del settimo mese, l'Arca si fermò sopra le montagne di Ararat.
4ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃
5E le acque andarono scemando fino al decimo mese. Nel primo giorno del decimo mese, le sommità de' monti apparvero.
5והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃
6E, in capo di quaranta giorni, Noè aperse la finestra dell'Arca, ch'egli avea fatta.
6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃
7E mandò fuori il corvo, il quale usciva del continuo fuori, e tornava, fin che le acque furono asciutte d'in su la terra.
7וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃
8Poi mandò d'appresso a sè la colomba, per veder se le acque erano scemate d'in su la faccia della terra.
8וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃
9Ma la colomba, non trovando ove posar la pianta del piè, se ne ritornò a lui dentro l'Arca; perciocchè v'erano ancora delle acque sopra la faccia di tutta la terra. Ed egli, stesa la mano, la prese, e l'accolse a sè, dentro l'Arca.
9ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃
10Ed egli aspettò sette altri giorni, e di nuovo mandò la colomba fuor dell'Arca.
10ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃
11Ed in sul tempo del vespro, la colomba ritornò a lui; ed ecco, avea nel becco una fronde spiccata di un ulivo; onde Noè conobbe che le acque erano scemate d'in su la terra.
11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃
12Ed egli aspettò sette altri giorni, e mandò fuori la colomba, ed essa non ritornò più a lui.
12וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃
13E, nell'anno seicentunesimo di Noè , nel primo giorno del primo mese, le acque furono asciutte d'in su la terra. E Noè, levato il coperto dell'Arca, vide che la faccia della terra era asciutta.
13ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃
14E, nel ventisettesimo giorno del secondo mese, la terra era tutta asciutta.
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃
15E Iddio parlò a Noè, dicendo:
15וידבר אלהים אל נח לאמר׃
16Esci fuor dell'Arca, tu, e la tua moglie, ed i tuoi figliuoli, e le mogli de' tuoi figliuoli teco.
16צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃
17Fa uscir fuori teco tutti gli animali che son teco, di qualunque carne, degli uccelli, delle bestie, e di tutti i rettili che serpono sopra la terra; e lascia che scorrano per la terra, e figlino, e moltiplichino in su la terra.
17כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃
18E Noè uscì fuori, co' suoi figliuoli, e con la sua moglie, e con le mogli de' suoi figliuoli.
18ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃
19Tutte le bestie ancora , e tutti i rettili, e tutti gli uccelli, e tutti gli animali che si muovono sopra la terra, secondo le lor generazioni, uscirono fuor dell'Arca.
19כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃
20E Noè edificò un altare al Signore; e prese d'ogni specie di animali mondi, e d'ogni specie di uccelli mondi, ed offerse olocausti sopra l'altare.
20ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃
21E il Signore odorò un odor soave; e disse nel cuor suo: Io non maledirò più la terra per l'uomo; conciossiachè l'immaginazione del cuor dell'uomo sia malvagia fin dalla sua fanciullezza; e non percoterò più ogni cosa vivente, come ho fatto.
21וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃
22Da ora innanzi, quanto durerà la terra, sementa e ricolta, freddo e caldo, state e verno, giorno e notte giammai non cesseranno.
22עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.