Genesis 27
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1When Isaac was old and his eyes were so weak that he could no longer see, he called his older son Esau and said to him, “My son.” “Here I am,” Esau replied.
1ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃
2“Look,” said Isaac, “I am now old, and I do not know the day of my death.
2ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃
3Take your weapons—your quiver and bow—and go out into the field to hunt some game for me.
3ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃
4Then prepare a tasty dish that I love and bring it to me to eat, so that I may bless you before I die.”
4ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃
5Now Rebekah was listening to what Isaac told his son Esau. So when Esau went into the field to hunt game and bring it back,
5ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃
6Rebekah said to her son Jacob, “Behold, I overheard your father saying to your brother Esau,
6ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃
7‘Bring me some game and prepare me a tasty dish to eat, so that I may bless you in the presence of the LORD before I die.’
7הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃
8Now, my son, listen to my voice and do exactly as I tell you.
8ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃
9Go out to the flock and bring me two choice young goats, so that I can make them into a tasty dish for your father—the kind he loves.
9לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃
10Then take it to your father to eat, so that he may bless you before he dies.”
10והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃
11Jacob answered his mother Rebekah, “Look, my brother Esau is a hairy man, but I am smooth-skinned.
11ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃
12What if my father touches me? Then I would be revealed to him as a deceiver, and I would bring upon myself a curse rather than a blessing.”
12אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃
13His mother replied, “Your curse be on me, my son. Just obey my voice and go get them for me.”
13ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃
14So Jacob went and got two goats and brought them to his mother, who made the tasty food his father loved.
14וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃
15And Rebekah took the finest clothes in the house that belonged to her older son Esau, and she put them on her younger son Jacob.
15ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃
16She also put the skins of the young goats on his hands and on the smooth part of his neck.
16ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃
17Then she handed her son Jacob the tasty food and bread she had made.
17ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃
18So Jacob went to his father and said, “My father.” “Here I am!” he answered. “Which one are you, my son?”
18ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃
19Jacob said to his father, “I am Esau, your firstborn. I have done as you told me. Please sit up and eat some of my game, so that you may bless me.”
19ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃
20But Isaac asked his son, “How did you ever find it so quickly, my son?” “Because the LORD your God brought it to me,” he replied.
20ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃
21Then Isaac said to Jacob, “Please come closer so I can touch you, my son. Are you really my son Esau, or not?”
21ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃
22So Jacob came close to his father Isaac, who touched him and said, “The voice is the voice of Jacob, but the hands are the hands of Esau.”
22ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃
23Isaac did not recognize him, because his hands were hairy like those of his brother Esau; so he blessed him.
23ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃
24Again he asked, “Are you really my son Esau?” And he replied, “I am.”
24ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃
25“Serve me,” said Isaac, “and let me eat some of my son’s game, so that I may bless you.” Jacob brought it to him, and he ate; then he brought him wine, and he drank.
25ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃
26Then his father Isaac said to him, “Please come near and kiss me, my son.”
26ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃
27So he came near and kissed him. When Isaac smelled his clothing, he blessed him and said: “Ah, the smell of my son is like the smell of a field that the LORD has blessed.
27ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃
28May God give to you the dew of heaven and the richness of the earth— an abundance of grain and new wine.
28ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃
29May peoples serve you and nations bow down to you. May you be the master of your brothers, and may the sons of your mother bow down to you. May those who curse you be cursed, and those who bless you be blessed.”
29יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃
30As soon as Isaac had finished blessing him and Jacob had left his father’s presence, his brother Esau returned from the hunt.
30ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃
31He too made some tasty food, brought it to his father, and said to him, “My father, sit up and eat of your son’s game, so that you may bless me.”
31ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃
32But his father Isaac replied, “Who are you?” “I am Esau, your firstborn son,” he answered.
32ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃
33Isaac began to tremble violently and said, “Who was it, then, who hunted the game and brought it to me? Before you came in, I ate it all and blessed him—and indeed, he will be blessed!”
33ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃
34When Esau heard his father’s words, he let out a loud and bitter cry and said to his father, “Bless me too, O my father!”
34כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃
35But Isaac replied, “Your brother came deceitfully and took your blessing.”
35ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃
36So Esau declared, “Is he not rightly named Jacob? For he has cheated me twice. He took my birthright, and now he has taken my blessing.” Then he asked, “Haven’t you saved a blessing for me?”
36ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃
37But Isaac answered Esau: “Look, I have made him your master and given him all his relatives as servants; I have sustained him with grain and new wine. What is left that I can do for you, my son?”
37ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃
38Esau said to his father, “Do you have only one blessing, my father? Bless me too, O my father!” Then Esau wept aloud.
38ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃
39His father Isaac answered him: “Behold, your dwelling place shall be away from the richness of the land, away from the dew of heaven above.
39ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃
40You shall live by the sword and serve your brother. But when you rebel, you will tear his yoke from your neck.”
40ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃
41Esau held a grudge against Jacob because of the blessing his father had given him. And Esau said in his heart, “The days of mourning for my father are at hand; then I will kill my brother Jacob.”
41וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃
42When the words of her older son Esau were relayed to Rebekah, she sent for her younger son Jacob and told him, “Look, your brother Esau is consoling himself by plotting to kill you.
42ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃
43So now, my son, obey my voice and flee at once to my brother Laban in Haran.
43ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃
44Stay with him for a while, until your brother’s fury subsides—
44וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃
45until your brother’s rage against you wanes and he forgets what you have done to him. Then I will send for you and bring you back from there. Why should I lose both of you in one day?”
45עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃
46Then Rebekah said to Isaac, “I am weary of my life because of these Hittite women. If Jacob takes a Hittite wife from among them, what good is my life?”
46ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.