Genesis 18
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Then the LORD appeared to Abraham by the Oaks of Mamre in the heat of the day, while he was sitting at the entrance of his tent.
1וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃
2And Abraham looked up and saw three men standing nearby. When he saw them, he ran from the entrance of his tent to meet them and bowed low to the ground.
2וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃
3“My lord,” said Abraham, “if I have found favor in your sight, please do not pass your servant by.
3ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃
4Let a little water be brought, that you may wash your feet and rest yourselves under the tree.
4יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃
5And I will bring a bit of bread so that you may refresh yourselves. This is why you have passed your servant’s way. After that, you may continue on your way.” “Yes,” they replied, “you may do as you have said.”
5ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃
6So Abraham hurried into the tent and said to Sarah, “Quick! Prepare three seahs of fine flour, knead it, and bake some bread.”
6וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃
7Meanwhile, Abraham ran to the herd, selected a tender and choice calf, and gave it to a servant, who hurried to prepare it.
7ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃
8Then Abraham brought curds and milk and the calf that had been prepared, and he set them before the men and stood by them under the tree as they ate.
8ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃
9“Where is your wife Sarah?” they asked. “There, in the tent,” he replied.
9ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃
10Then the LORD said, “I will surely return to you at this time next year, and your wife Sarah will have a son!” Now Sarah was behind him, listening at the entrance to the tent.
10ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃
11And Abraham and Sarah were already old and well along in years; Sarah had passed the age of childbearing.
11ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃
12So she laughed to herself, saying, “After I am worn out and my master is old, will I now have this pleasure?”
12ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃
13And the LORD asked Abraham, “Why did Sarah laugh and say, ‘Can I really bear a child when I am old?’
13ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃
14Is anything too difficult for the LORD? At the appointed time I will return to you—in about a year—and Sarah will have a son.”
14היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃
15But Sarah was afraid, so she denied it and said, “I did not laugh.” “No,” replied the LORD, “but you did laugh.”
15ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃
16When the men got up to leave, they looked out over Sodom, and Abraham walked along with them to see them off.
16ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃
17And the LORD said, “Shall I hide from Abraham what I am about to do?
17ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃
18Abraham will surely become a great and powerful nation, and through him all the nations of the earth will be blessed.
18ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃
19For I have chosen him, so that he will command his children and his household after him to keep the way of the LORD by doing what is right and just, in order that the LORD may bring upon Abraham what He has promised.”
19כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃
20Then the LORD said, “The outcry against Sodom and Gomorrah is great. Because their sin is so grievous,
20ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃
21I will go down to see if their actions fully justify the outcry that has reached Me. If not, I will find out.”
21ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃
22And the two men turned away and went toward Sodom, but Abraham remained standing before the LORD.
22ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃
23Abraham stepped forward and said, “Will You really sweep away the righteous with the wicked?
23ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃
24What if there are fifty righteous ones in the city? Will You really sweep it away and not spare the place for the sake of the fifty righteous ones who are there?
24אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃
25Far be it from You to do such a thing—to kill the righteous with the wicked, so that the righteous and the wicked are treated alike. Far be it from You! Will not the Judge of all the earth do what is right?”
25חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃
26So the LORD replied, “If I find fifty righteous ones within the city of Sodom, on their account I will spare the whole place.”
26ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃
27Then Abraham answered, “Now that I have ventured to speak to the Lord—though I am but dust and ashes—
27ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃
28suppose the fifty righteous ones lack five. Will You destroy the whole city for the lack of five?” He replied, “If I find forty-five there, I will not destroy it.”
28אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃
29Once again Abraham spoke to the LORD, “Suppose forty are found there?” He answered, “On account of the forty, I will not do it.”
29ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃
30Then Abraham said, “May the Lord not be angry, but let me speak further. Suppose thirty are found there?” He replied, “If I find thirty there, I will not do it.”
30ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃
31And Abraham said, “Now that I have ventured to speak to the Lord, suppose twenty are found there?” He answered, “On account of the twenty, I will not destroy it.”
31ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃
32Finally, Abraham said, “May the Lord not be angry, but let me speak once more. Suppose ten are found there?” And He answered, “On account of the ten, I will not destroy it.”
32ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃
33When the LORD had finished speaking with Abraham, He departed, and Abraham returned home.
33וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.