Genesis 18
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And the Lord appeared to him in the vale of Mambre as he was sitting at the door of his tent, in the very heat of the day.
1וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃
2And when he had lifted up his eyes, there appeared to him three men standing near him: and as soon as he saw them he ran to meet them from the door of his tent, and adored down to the ground.
2וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃
3And he said: Lord, if I have found favour in thy sight, pass not away from thy servant:
3ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃
4But I will fetch a little water, and wash ye your feet, and rest ye under the tree.
4יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃
5And I will set a morsel of bread, and strengthen ye your heart, afterwards you shall pass on: for therefore are you come aside to your servant. And they said: Do as thou hast spoken.
5ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃
6Abraham made haste into the tent to Sara, and said to her: Make haste, temper together three measures of flour, and make cakes upon the hearth.
6וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃
7And he himself ran to the herd, and took from thence a calf very tender and very good, and gave it to a young man: who made haste and boiled it.
7ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃
8He took also butter and milk, and the calf which he had boiled, and set before them: but he stood by them under the tree.
8ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃
9And when they had eaten, they said to him: Where is Sara thy wife? He answered: Lo, she is in the tent.
9ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃
10And he said to him: I will return and come to thee at this time, life accompanying and Sara thy wife shall have a son. Which when Sara heard, she laughed behind the door of the tent.
10ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃
11Now they were both old, and far advanced in years, and it had ceased to be with Sara after the manner of women.
11ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃
12And she laughed secretly, saying: After I am grown old and my lord is an old man, shall I give myself to pleasure?
12ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃
13And the Lord said to Abraham: Why did Sara laugh, saying: Shall I who am an old woman bear a child indeed?
13ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃
14Is there any thing hard to God? According to appointment I will return to thee at this same time, life accompanying, and Sara shall have a son.
14היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃
15Sara denied, saying: I did not laugh: for she was afraid. But the Lord said, Nay: but thou didst laugh:
15ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃
16And when the men rose up from thence, they turned their eyes towards Sodom: and Abraham walked with them, bringing them on the way.
16ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃
17And the Lord said: Can I hide from Abraham what I am about to do:
17ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃
18Seeing he shall become a great and mighty nation, and in him all the nations of the earth shall be blessed?
18ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃
19For I know that he will command his children, and his household after him to keep the way of the Lord, and do judgment and justice: that for Abraham’s sake the Lord may bring to effect all the things he hath spoken unto him.
19כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃
20And the Lord said: The cry of Sodom and Gomorrha is multiplied, and their sin is become exceedingly grievous.
20ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃
21I will go down and see whether they have done according to the cry that is come to me: or whether it be not so, that I may know.
21ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃
22And they turned themselves from thence, and went their way to Sodom: but Abraham as yet stood before the Lord.
22ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃
23And drawing nigh he said: Wilt thou destroy the just with the wicked?
23ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃
24If there be fifty just men in the city, shall they perish withal? and wilt thou not spare that place for the sake of the fifty just, if they be therein?
24אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃
25Far be it from thee to do this thing, and to slay the just with the wicked, and for the just to be in like case as the wicked, this is not beseeming thee: thou who judgest all the earth, wilt not make this judgment.
25חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃
26And the Lord said to him: If I find in Sodom fifty just within the city, I will spare the whole place for their sake.
26ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃
27And Abraham answered, and said: Seeing I have once begun, I will speak to my Lord, whereas I am dust and ashes.
27ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃
28What if there be five less than fifty just persons? wilt thou for five and forty destroy the whole city? And he said: I will not destroy it, if I find five and forty.
28אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃
29And again he said to him: But if forty be found there, what wilt thou do? He said: I will not destroy it for the sake of forty.
29ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃
30Lord, saith he, be not angry, I beseech thee, if I speak: What if thirty shall be found there? He answered: I will not do it, if I find thirty there.
30ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃
31Seeing, saith he, I have once begun, I will speak to my Lord. What if twenty be found there? He said: I will not destroy it for the sake of twenty.
31ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃
32I beseech thee, saith he, be not angry, Lord, if I speak yet once more: What if ten should be found there? And he said: I will not destroy it for the sake of ten.
32ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃
33And the Lord departed, after he had left speaking to Abraham: and Abraham returned to his place.
33וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.