Genesis 16
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Now Sarai the wife of Abram, had brought forth no children; but having a handmaid, an Egyptian, named Agar,
1ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃
2She said to her husband: Behold, the Lord hath restrained me from bearing: go in unto my handmaid, it may be I may have children of her at least. And when he agreed to her request,
2ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃
3She took Agar the Egyptian her handmaid, ten years after they first dwelt in the land of Chanaan, and gave her to her husband to wife.
3ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃
4And he went in to her. But she, perceiving that she was with child, despised her mistress.
4ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה׃
5And Sarai said to Abram: Thou dost unjustly with me: I gave my handmaid into thy bosom, and she perceiving herself to be with child, despiseth me. The Lord judge between me and thee.
5ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך׃
6And Abram made answer, and said to her: Behold thy handmaid is in thy own hand, use her as it pleaseth thee. And when Sarai afflicted her, she ran away.
6ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה׃
7And the angel of the Lord having found her, by a fountain of water in the wilderness, which is in the way to Sur in the desert,
7וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור׃
8He said to her: Agar, handmaid of Sarai, whence comest thou? and whither goest thou? And she answered: I flee from the face of Sarai, my mistress.
8ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת׃
9And the angel of the Lord said to her: Return to thy mistress, and humble thyself under her hand.
9ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה׃
10And again he said: I will multiply thy seed exceedingly, and it shall not be numbered for multitude.
10ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב׃
11And again: Behold, said he, thou art with child, and thou shalt bring forth a son: and thou shalt call his name Ismael, because the Lord hath heard thy affliction.
11ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך׃
12He shall be a wild man: his hand will be against all men, and all men’s hands against him: and he shall pitch his tents over against all his brethren.
12והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן׃
13And she called the name of the Lord that spoke unto her: Thou the God who hast seen me. For she said: Verily here have I seen the hinder parts of him that seeth me.
13ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃
14Therefore she called that well, The well of him that liveth and seeth me. The same is between Cades and Barad.
14על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד׃
15And Agar brought forth a son to Abram: who called his name Ismael.
15ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל׃
16Abram was four score and six years old when Agar brought him forth Ismael.
16ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.