Genesis 44
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And Joseph commanded the steward of his house, saying: Fill their sacks with corn, as much as they can hold: and put the money of every one in the top of his sack.
1ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃
2And in the mouth of the younger’s sack put my silver cup, and the price which he gave for the wheat. And it was so done.
2ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃
3And when the morning arose, they were sent away with their asses.
3הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃
4And when they were now departed out of the city, and had gone forward a little way; Joseph sending for the steward of his house, said: Arise, and pursue after the men: and when thou hast overtaken them, say to them: Why have you returned evil for good?
4הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃
5The cup which you have stolen is that in which my lord drinketh, and in which he is wont to divine: you have done a very evil thing.
5הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃
6He did as he had commanded him. And having overtaken them, he spoke to them the same words.
6וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃
7And they answered: Why doth our lord speak so, as though thy servants had committed so heinous a fact?
7ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃
8The money, that we found in the top of our sacks, we brought back to thee from the land of Chanaan: how then should it be that we should steal out of thy lord’s house, gold or silver?
8הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃
9With whomsoever of thy servants shall be found that which thou seekest, let him die, and we will be the bondmen of my lord.
9אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃
10And he said to them: Let it be according to your sentence: with whomsoever it shall be found, let him be my servant, and you shall be blameless.
10ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃
11Then they speedily took down their sacks to the ground, and every man opened his sack.
11וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃
12Which when he had searched, beginning at the eldest and ending at the youngest, he found the cup in Benjamin’s sack.
12ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃
13Then they rent their garments, and loading their asses again, returned into the town.
13ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃
14And Juda at the head of his brethren went in to Joseph, (for he was not yet gone out of the place), and they altogether fell down before him on the ground.
14ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃
15And he said to them: Why would you do so? know you not that there is no one like me in the science of divining.
15ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃
16And Juda said to him: What shall we answer my lord? or what shall we say, or be able justly to allege? God hath found out the iniquity of thy servants: behold, we are all bondmen to my lord, both we, and he with whom the cup was found.
16ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃
17Joseph answered: God forbid that I should do so: he that stole the cup, he shall be my bondman: and go you away free to your father.
17ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃
18Then Juda coming nearer, said boldly: I beseech thee, my lord, let thy servant speak a word in thy ears, and be not angry with thy servant: for after Pharao thou art,
18ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃
19My lord. Thou didst ask thy servants the first time: Have you a father or a brother?
19אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃
20And we answered thee, my lord: We have a father an old man, and a young boy, that was born in his old age; whose brother by the mother is dead: and he alone is left of his mother, and his father loveth him tenderly.
20ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃
21And thou saidst to thy servants: Bring him hither to me, and I will set my eyes on him.
21ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃
22We suggested to my lord: The boy cannot leave his father: for if he leave him, he will die.
22ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃
23And thou saidst to thy servants: Except your youngest brother come with you, you shall see my face no more.
23ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃
24Therefore when we were gone up to thy servant our father, we told him all that my lord had said.
24ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃
25And our father said: Go again, and buy us a little wheat.
25ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃
26And we said to him: We cannot go: if our youngest brother go down with us, we will set out together: otherwise, without him we dare not see the man’s face.
26ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃
27Whereunto he answered: You know that my wife bore me two.
27ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃
28One went out, and you said: A beast devoured him: and hitherto he appeareth not.
28ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃
29If you take this also, and any thing befall him in the way you will bring down my gray hairs with sorrow unto hell.
29ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃
30Therefore if I shall go to thy servant our father, and the boy be wanting, (whereas his life dependeth upon the life of him,)
30ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃
31And he shall see that he is not with us, he will die, and thy servants shall bring down his gray hairs with sorrow unto hell.
31והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃
32Let me be thy proper servant, who took him into my trust, and promised, saying: If I bring him not again, I will be guilty of sin against my father for ever.
32כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃
33Therefore I thy servant will stay instead of the boy in the service of my lord, and let the boy go up with his brethren.
33ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃
34For I cannot return to my father without the boy, lest I be a witness of the calamity that will oppress my father.
34כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.