Genesis 44
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1And he commanded the steward of his house, saying: 'Fill the men's sacks with food, as much as they can carry, and put every man's money in his sack's mouth.
1ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃
2And put my goblet, the silver goblet, in the sack's mouth of the youngest, and his corn money.' And he did according to the word that Joseph had spoken.
2ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃
3As soon as the morning was light, the men were sent away, they and their asses.
3הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃
4And when they were gone out of the city, and were not yet far off, Joseph said unto his steward: 'Up, follow after the men; and when thou dost overtake them, say unto them: Wherefore have ye rewarded evil for good?
4הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃
5Is not this it in which my lord drinketh, and whereby he indeed divineth? ye have done evil in so doing.'
5הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃
6And he overtook them, and he spoke unto them these words.
6וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃
7And they said unto him: 'Wherefore speaketh my lord such words as these? Far be it from thy servants that they should do such a thing.
7ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃
8Behold, the money, which we found in our sacks' mouths, we brought back unto thee out of the land of Canaan; how then should we steal out of thy lord's house silver or gold?
8הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃
9With whomsoever of thy servants it be found, let him die, and we also will be my lord's bondmen.'
9אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃
10And he said: 'Now also let it be according unto your words: he with whom it is found shall be my bondman; and ye shall be blameless.'
10ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃
11Then they hastened, and took down every man his sack to the ground, and opened every man his sack.
11וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃
12And he searched, beginning at the eldest, and leaving off at the youngest; and the goblet was found in Benjamin's sack.
12ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃
13And they rent their clothes, and laded every man his ass, and returned to the city.
13ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃
14And Judah and his brethren came to Joseph's house, and he was yet there; and they fell before him on the ground.
14ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃
15And Joseph said unto them: 'What deed is this that ye have done? know ye not that such a man as I will indeed divine?'
15ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃
16And Judah said: 'What shall we say unto my lord? what shall we speak? or how shall we clear ourselves? God hath found out the iniquity of thy servants; behold, we are my lord's bondmen, both we, and he also in whose hand the cup is found.'
16ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃
17And he said: 'Far be it from me that I should do so; the man in whose hand the goblet is found, he shall be my bondman; but as for you, get you up in peace unto your father.'
17ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃
18Then Judah came near unto him, and said: 'Oh my lord, let thy servant, I pray thee, speak a word in my lord's ears, and let not thine anger burn against thy servant; for thou art even as Pharaoh.
18ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃
19My lord asked his servants, saying: Have ye a father, or a brother?
19אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃
20And we said unto my lord: We have a father, an old man, and a child of his old age, a little one; and his brother is dead, and he alone is left of his mother, and his father loveth him.
20ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃
21And thou saidst unto thy servants: Bring him down unto me, that I may set mine eyes upon him.
21ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃
22And we said unto my lord: The lad cannot leave his father; for if he should leave his father, his father would die.
22ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃
23And thou saidst unto thy servants: Except your youngest brother come down with you, ye shall see my face no more.
23ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃
24And it came to pass when we came up unto thy servant my father, we told him the words of my lord.
24ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃
25And our father said: Go again, buy us a little food.
25ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃
26And we said: We cannot go down; if our youngest brother be with us, then will we go down; for we may not see the man's face, except our youngest brother be with us.
26ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃
27And thy servant my father said unto us: Ye know that my wife bore me two sons;
27ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃
28and the one went out from me, and I said: Surely he is torn in pieces; and I have not seen him since;
28ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃
29and if ye take this one also from me, and harm befall him, ye will bring down my gray hairs with sorrow to the grave.
29ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃
30Now therefore when I come to thy servant my father, and the lad is not with us; seeing that his soul is bound up with the lad's soul;
30ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃
31it will come to pass, when he seeth that the lad is not with us, that he will die; and thy servants will bring down the gray hairs of thy servant our father with sorrow to the grave.
31והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃
32For thy servant became surety for the lad unto my father, saying: If I bring him not unto thee, then shall I bear the blame to my father for ever.
32כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃
33Now therefore, let thy servant, I pray thee, abide instead of the lad a bondman to my lord; and let the lad go up with his brethren.
33ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃
34For how shall I go up to my father, if the lad be not with me? lest I look upon the evil that shall come on my father.'
34כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.