Genesis 30
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And Rachel, seeing herself without children, envied her sister, and said to her husband: Give me children, otherwise I shall die.
1ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃
2And Jacob being angry with her, answered: Am I as God, who hath deprived thee of the fruit of thy womb?
2ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃
3But she said: I have here my servant Bala: go in unto her, that she may bear upon my knees, and I may have children by her.
3ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃
4And she gave him Bala in marriage: who,
4ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃
5When her husband had gone in unto her, conceived and bore a son.
5ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃
6And Rachel said: The Lord hath judged for me, and hath heard my voice, giving me a son, and therefore she called his name Dan.
6ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃
7And again Bala conceived and bore another,
7ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃
8For whom Rachel said: God hath compared me with my sister, and I have prevailed: and she called him Nephtali.
8ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃
9Lia, perceiving that she had left off bearing, gave Zelpha her handmaid to her husband.
9ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃
10And when she had conceived and brought forth a son,
10ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃
11She said: Happily. And therefore called his name Gad.
11ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃
12Zelpha also bore another.
12ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃
13And Lia said: This is for my happiness: for women will call me blessed. Therefore she called him Aser.
13ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃
14And Ruben, going out in the time of the wheat harvest into the field, found mandrakes: which he brought to his mother Lia. And Rachel said: Give me part of thy son’s mandrakes.
14וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃
15She answered: Dost thou think it a small matter, that thou hast taken my husband from me, unless thou take also my son’s mandrakes? Rachel said: He shall sleep with thee this night, for thy son’s mandrakes.
15ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃
16And when Jacob returned at even from the field, Lia went out to meet him, and said: Thou shalt come in unto me, because I have hired thee for my son’s mandrakes. And he slept with her that night.
16ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃
17And God heard her prayers: and she conceived and bore the fifth son,
17וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃
18And said: God hath given me a reward, because I gave my handmaid to my husband. And she called his name Issachar.
18ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃
19And Lia conceived again, and bore the sixth son,
19ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃
20And said: God hath endowed me with a good dowry: this turn also my husband will be with me, because I have borne him six sons: and therefore she called his name Zabulon.
20ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃
21After whom she bore a daughter, named Dina.
21ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃
22The Lord also remembering Rachel, heard her, and opened her womb.
22ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃
23And she conceived, and bore a son, saying: God hath taken away my reproach.
23ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃
24And she called his name Joseph, saying: The Lord give me also another son.
24ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃
25And when Joseph was born, Jacob said to his father in law: Send me away that I may return into my country, and to my land.
25ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃
26Give me my wives, and my children, for whom I have served thee, that I may depart: thou knowest the service that I have rendered thee.
26תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃
27Laban said to him: Let me find favour in thy sight: I have learned by experience, that God hath blessed me for thy sake.
27ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃
28Appoint thy wages which I shall give thee.
28ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃
29But he answered: Thou knowest how I have served thee, and how great thy possession hath been in my hands.
29ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃
30Thou hadst but little before I came to thee, and now thou art become rich: and the Lord hath blessed thee at my coming. It is reasonable therefore that I should now provide also for my own house.
30כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃
31And Laban said: What shall I give thee? But he said: I require nothing: but if thou wilt do what I demand, I will feed, and keep thy sheep again.
31ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃
32Go round through all thy flocks, and separate all the sheep of divers colours, and speckled: and all that is brown and spotted, and of divers colours, as well among the sheep, as among the goats, shall be my wages.
32אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃
33And my justice shall answer for me tomorrow before thee when the time of the bargain shall come: and all that is not of divers colours, and spotted, and brown, as well among the sheep as among the goats, shall accuse me of theft.
33וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃
34And Laban said: I like well what thou demandest.
34ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃
35And he separated the same day the she goats, and the sheep, and the he goats, and the rams of divers colours, and spotted: and all the flock of one colour, that is, of white and black fleece, he delivered into the hands of his sons.
35ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃
36And he set the space of three days’ journey betwixt himself and his son in law, who fed the rest of his flock.
36וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃
37And Jacob took green rods of poplar, and of almond, and of plane trees, and pilled them in part: so when the bark was taken off, in the parts that were pilled, there appeared whiteness: but the parts that were whole remained green: and by this means the colour was divers.
37ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃
38And he put them in the troughs, where the water was poured out: that when the flocks should come to drink, they might have the rods before their eyes, and in the sight of them might conceive.
38ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃
39And it came to pass that in the very heat of coition, the sheep beheld the rods, and brought forth spotted, and of divers colours, and speckled.
39ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃
40And Jacob separated the flock, and put the rods in the troughs before the eyes of the rams: and all the white and the black were Laban’s: and the rest were Jacob’s, when the flocks were separated one from the other.
40והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃
41So when the ewes went first to ram, Jacob put the rods in the troughs of water before the eyes of the rams, and of the ewes, that they might conceive while they were looking upon them:
41והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃
42But when the latter coming was, and the last conceiving, he did not put them. And those that were lateward, became Laban’s: and they of the first time, Jacob’s.
42ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃
43And the man was enriched exceedingly, and he had many flocks, maid servants and men servants, camels and asses.
43ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.