Genesis 12
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Then the LORD said to Abram, “Leave your country, your kindred, and your father’s household, and go to the land I will show you.
1ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃
2I will make you into a great nation, and I will bless you; I will make your name great, so that you will be a blessing.
2ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃
3I will bless those who bless you and curse those who curse you; and all the families of the earth will be blessed through you.”
3ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃
4So Abram departed, as the LORD had directed him, and Lot went with him. Abram was seventy-five years old when he left Haran.
4וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃
5And Abram took his wife Sarai, his nephew Lot, and all the possessions and people they had acquired in Haran, and set out for the land of Canaan. When they came to the land of Canaan,
5ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃
6Abram traveled through the land as far as the site of the Oak of Moreh at Shechem. And at that time the Canaanites were in the land.
6ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃
7Then the LORD appeared to Abram and said, “I will give this land to your offspring.” So Abram built an altar there to the LORD, who had appeared to him.
7וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃
8From there Abram moved on to the hill country east of Bethel and pitched his tent, with Bethel to the west and Ai to the east. There he built an altar to the LORD, and he called on the name of the LORD.
8ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃
9And Abram journeyed on toward the Negev.
9ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃
10Now there was a famine in the land. So Abram went down to Egypt to live there for a while because the famine was severe.
10ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃
11As he was about to enter Egypt, he said to his wife Sarai, “Look, I know that you are a beautiful woman,
11ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃
12and when the Egyptians see you, they will say, ‘This is his wife.’ Then they will kill me but will let you live.
12והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃
13Please say you are my sister, so that I will be treated well for your sake, and on account of you my life will be spared.”
13אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃
14So when Abram entered Egypt, the Egyptians saw that the woman was very beautiful.
14ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃
15When Pharaoh’s officials saw Sarai, they commended her to him, and she was taken into the palace of Pharaoh.
15ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃
16He treated Abram well on her account, and Abram acquired sheep and cattle, male and female donkeys, menservants and maidservants, and camels.
16ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃
17The LORD, however, afflicted Pharaoh and his household with severe plagues because of Abram’s wife Sarai.
17וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃
18So Pharaoh summoned Abram and asked, “What have you done to me? Why didn’t you tell me she was your wife?
18ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃
19Why did you say, ‘She is my sister,’ so that I took her as my wife? Now then, here is your wife. Take her and go!”
19למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃
20Then Pharaoh gave his men orders concerning Abram, and they sent him away with his wife and all his possessions.
20ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.