Genesis 45
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Then Joseph could no longer control himself before all his attendants, and he cried out, “Send everyone away from me!” So none of them were with Joseph when he made himself known to his brothers.
1ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו׃
2But he wept so loudly that the Egyptians heard him, and Pharaoh’s household soon heard of it.
2ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה׃
3Joseph said to his brothers, “I am Joseph! Is my father still alive?” But they were unable to answer him, because they were terrified in his presence.
3ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו׃
4Then Joseph said to his brothers, “Please come near me.” And they did so. “I am Joseph, your brother,” he said, “the one you sold into Egypt!
4ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה׃
5And now, do not be distressed or angry with yourselves that you sold me into this place, because it was to save lives that God sent me before you.
5ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם׃
6For the famine has covered the land these two years, and there will be five more years without plowing or harvesting.
6כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר׃
7God sent me before you to preserve you as a remnant on the earth and to save your lives by a great deliverance.
7וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה׃
8Therefore it was not you who sent me here, but God, who has made me a father to Pharaoh—lord of all his household and ruler over all the land of Egypt.
8ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים׃
9Now return quickly to my father and tell him, ‘This is what your son Joseph says: God has made me lord of all Egypt. Come down to me without delay.
9מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד׃
10You shall settle in the land of Goshen and be near me—you and your children and grandchildren, your flocks and herds, and everything you own.
10וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך׃
11And there I will provide for you, because there will be five more years of famine. Otherwise, you and your household and everything you own will come to destitution.’
11וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך׃
12Behold! You and my brother Benjamin can see that I, Joseph, am the one speaking with you.
12והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם׃
13Tell my father about all my splendor in Egypt and everything you have seen. And bring my father down here quickly.”
13והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה׃
14Then Joseph threw his arms around his brother Benjamin and wept, and Benjamin wept as they embraced.
14ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו׃
15Joseph kissed each of his brothers as he wept over them. And afterward his brothers talked with him.
15וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו׃
16When the news reached Pharaoh’s house that Joseph’s brothers had come, Pharaoh and his servants were pleased.
16והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו׃
17Pharaoh said to Joseph, “Tell your brothers, ‘Do as follows: Load your animals and return to the land of Canaan.
17ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען׃
18Then bring your father and your families and return to me. I will give you the best of the land of Egypt, and you shall eat from the fat of the land.’
18וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ׃
19You are also directed to tell them: ‘Take wagons from the land of Egypt for your young children and your wives, and bring your father and come back.
19ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם׃
20But pay no regard to your belongings, for the best of all the land of Egypt is yours.’”
20ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא׃
21So the sons of Israel did as they were told. Joseph gave them wagons as Pharaoh had instructed, and he also gave them provisions for their journey.
21ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך׃
22He gave new garments to each of them, but to Benjamin he gave three hundred shekels of silver and five sets of clothes.
22לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת׃
23And he sent to his father the following: ten donkeys loaded with the best of Egypt, and ten female donkeys loaded with grain and bread and provisions for his father’s journey.
23ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך׃
24Then Joseph sent his brothers on their way, and as they were leaving, he said to them, “Do not quarrel on the way!”
24וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך׃
25So the brothers went up out of Egypt and came to their father Jacob in the land of Canaan.
25ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם׃
26“Joseph is still alive,” they said, “and he is ruler over all the land of Egypt!” But Jacob was stunned, for he did not believe them.
26ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם׃
27However, when they relayed all that Joseph had told them, and when he saw the wagons that Joseph had sent to carry him back, the spirit of their father Jacob was revived.
27וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם׃
28“Enough!” declared Israel. “My son Joseph is still alive! I will go to see him before I die.”
28ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.