Genesis 37
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Now Jacob lived in the land where his father had resided, the land of Canaan.
1וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃
2This is the account of Jacob. When Joseph was seventeen years old, he was tending the flock with his brothers, the sons of his father’s wives Bilhah and Zilpah, and he brought their father a bad report about them.
2אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃
3Now Israel loved Joseph more than his other sons, because Joseph had been born to him in his old age; so he made him a robe of many colors.
3וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃
4When Joseph’s brothers saw that their father loved him more than any of them, they hated him and could not speak a kind word to him.
4ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃
5Then Joseph had a dream, and when he told it to his brothers, they hated him even more.
5ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃
6He said to them, “Listen to this dream I had:
6ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃
7We were binding sheaves of grain in the field, and suddenly my sheaf rose and stood upright, while your sheaves gathered around and bowed down to mine.”
7והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃
8“Do you intend to reign over us?” his brothers asked. “Will you actually rule us?” So they hated him even more because of his dream and his statements.
8ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃
9Then Joseph had another dream and told it to his brothers. “Look,” he said, “I had another dream, and this time the sun and moon and eleven stars were bowing down to me.”
9ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃
10He told his father and brothers, but his father rebuked him and said, “What is this dream that you have had? Will your mother and brothers and I actually come and bow down to the ground before you?”
10ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃
11And his brothers were jealous of him, but his father kept in mind what he had said.
11ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃
12Some time later, Joseph’s brothers had gone to pasture their father’s flocks near Shechem.
12וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃
13Israel said to him, “Are not your brothers pasturing the flocks at Shechem? Get ready; I am sending you to them.” “I am ready,” Joseph replied.
13ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃
14Then Israel told him, “Go now and see how your brothers and the flocks are faring, and bring word back to me.” So he sent him off from the Valley of Hebron. And when Joseph arrived in Shechem,
14ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃
15a man found him wandering in the field and asked, “What are you looking for?”
15וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃
16“I am looking for my brothers,” Joseph replied. “Can you please tell me where they are pasturing their flocks?”
16ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃
17“They have moved on from here,” the man answered. “I heard them say, ‘Let us go to Dothan.’” So Joseph set out after his brothers and found them at Dothan.
17ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃
18Now Joseph’s brothers saw him in the distance, and before he arrived, they plotted to kill him.
18ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃
19“Here comes that dreamer!” they said to one another.
19ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃
20“Come now, let us kill him and throw him into one of the pits. We can say that a vicious animal has devoured him. Then we shall see what becomes of his dreams!”
20ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃
21When Reuben heard this, he tried to rescue Joseph from their hands. “Let us not take his life,” he said.
21וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃
22“Do not shed his blood. Throw him into this pit in the wilderness, but do not lay a hand on him.” Reuben said this so that he could rescue Joseph from their hands and return him to his father.
22ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃
23So when Joseph came to his brothers, they stripped him of his robe—the robe of many colors he was wearing—
23ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃
24and they took him and threw him into the pit. Now the pit was empty, with no water in it.
24ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃
25And as they sat down to eat a meal, they looked up and saw a caravan of Ishmaelites coming from Gilead. Their camels were carrying spices, balm, and myrrh on their way down to Egypt.
25וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃
26Then Judah said to his brothers, “What profit will we gain if we kill our brother and cover up his blood?
26ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃
27Come, let us sell him to the Ishmaelites and not lay a hand on him; for he is our brother, our own flesh.” And they agreed.
27לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃
28So when the Midianite traders passed by, his brothers pulled Joseph out of the pit and sold him for twenty shekels of silver to the Ishmaelites, who took him to Egypt.
28ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃
29When Reuben returned to the pit and saw that Joseph was not there, he tore his clothes,
29וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃
30returned to his brothers, and said, “The boy is gone! What am I going to do?”
30וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃
31Then they took Joseph’s robe, slaughtered a young goat, and dipped the robe in its blood.
31ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃
32They sent the robe of many colors to their father and said, “We found this. Examine it to see whether it is your son’s robe or not.”
32וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃
33His father recognized it and said, “It is my son’s robe! A vicious animal has devoured him. Joseph has surely been torn to pieces!”
33ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃
34Then Jacob tore his clothes, put sackcloth around his waist, and mourned for his son many days.
34ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃
35All his sons and daughters tried to comfort him, but he refused to be comforted. “No,” he said. “I will go down to Sheol mourning for my son.” So his father wept for him.
35ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃
36Meanwhile, the Midianites sold Joseph in Egypt to Potiphar, an officer of Pharaoh and captain of the guard.
36והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.