Corinthios Ii 3
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Incipimus iterum nosmetipsos commendare? aut numquid egemus (sicut quidam) commendatitiis epistolis ad vos, aut ex vobis?
1הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃
2Epistola nostra vos estis, scripta in cordibus nostris, quæ scitur, et legitur ab omnibus hominibus:
2אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃
3manifestati quod epistola estis Christi, ministrata a nobis, et scripta non atramento, sed Spiritu Dei vivi: non in tabulis lapideis, sed in tabulis cordis carnalibus.
3כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃
4Fiduciam autem talem habemus per Christum ad Deum:
4וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃
5non quod sufficientes simus cogitare aliquid a nobis, quasi ex nobis: sed sufficientia nostra ex Deo est:
5יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃
6qui et idoneos nos fecit ministros novi testamenti: non littera, sed Spiritu: littera enim occidit, Spiritus autem vivificat.
6אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃
7Quod si ministratio mortis litteris deformata in lapidibus fuit in gloria, ita ut non possent intendere filii Israël in faciem Moysi propter gloriam vultus ejus, quæ evacuatur:
7ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃
8quomodo non magis ministratio Spiritus erit in gloria?
8כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃
9Nam si ministratio damnationis gloria est: multo magis abundat ministerium justitiæ in gloria.
9כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃
10Nam nec glorificatum est, quod claruit in hac parte, propter excellentem gloriam.
10כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃
11Si enim quod evacuatur, per gloriam est: multo magis quod manet, in gloria est.
11כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃
12Habentes igitur talem spem, multa fiducia utimur:
12על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃
13et non sicut Moyses ponebat velamen super faciem suam, ut non intenderent filii Israël in faciem ejus, quod evacuatur,
13ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃
14sed obtusi sunt sensus eorum. Usque in hodiernum enim diem, idipsum velamen in lectione veteris testamenti manet non revelatum (quoniam in Christo evacuatur),
14אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃
15sed usque in hodiernum diem, cum legitur Moyses, velamen positum est super cor eorum.
15אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃
16Cum autem conversus fuerit ad Dominum, auferetur velamen.
16וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃
17Dominus autem Spiritus est: ubi autem Spiritus Domini, ibi libertas.
17והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃
18Nos vero omnes, revelata facie gloriam Domini speculantes, in eamdem imaginem transformamur a claritate in claritatem, tamquam a Domini Spiritu.
18ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.