2 Corinthians 3
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Do we begin again to commend ourselves? Or do we need (as some do) epistles of commendation to you, or from you?
1הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃
2You are our epistle, written in our hearts, which is known and read by all men:
2אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃
3Being manifested, that you are the epistle of Christ, ministered by us, and written not with ink, but with the Spirit of the living God; not in tables of stone, but in the fleshly tables of the heart.
3כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃
4And such confidence we have, through Christ, towards God.
4וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃
5Not that we are sufficient to think any thing of ourselves, as of ourselves: but our sufficiency is from God.
5יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃
6Who also hath made us fit ministers of the new testament, not in the letter, but in the spirit. For the letter killeth, but the spirit quickeneth.
6אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃
7Now if the ministration of death, engraven with letters upon stones, was glorious; so that the children of Israel could not steadfastly behold the face of Moses, for the glory of his countenance, which is made void:
7ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃
8How shall not the ministration of the spirit be rather in glory?
8כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃
9For if the ministration of condemnation be glory, much more the ministration of justice aboundeth in glory.
9כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃
10For even that which was glorious in this part was not glorified, by reason of the glory that excelleth.
10כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃
11For if that which is done away was glorious, much more that which remaineth is in glory.
11כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃
12Having therefore such hope, we use much confidence:
12על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃
13And not as Moses put a veil upon his face, that the children of Israel might not steadfastly look on the face of that which is made void.
13ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃
14But their senses were made dull. For, until this present day, the selfsame veil, in the reading of the old testament, remaineth not taken away (because in Christ it is made void).
14אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃
15But even until this day, when Moses is read, the veil is upon their heart.
15אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃
16But when they shall be converted to the Lord, the veil shall be taken away.
16וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃
17Now the Lord is a Spirit. And where the Spirit of the Lord is, there is liberty.
17והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃
18But we all beholding the glory of the Lord with open face, are transformed into the same image from glory to glory, as by the Spirit of the Lord.
18ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.