Corinthios Ii 2
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Statui autem hoc ipsum apud me, ne iterum in tristitia venirem ad vos.
1ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת׃
2Si enim ego contristo vos: et quis est, qui me lætificet, nisi qui contristatur ex me?
2כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי׃
3Et hoc ipsum scripsi vobis, ut non cum venero, tristitiam super tristitiam habeam, de quibus oportuerat me gaudere: confidens in omnibus vobis, quia meum gaudium, omnium vestrum est.
3וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃
4Nam ex multa tribulatione et angustia cordis scripsi vobis per multas lacrimas: non ut contristemini, sed ut sciatis, quam caritatem habeam abundantius in vobis.
4כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃
5Si quis autem contristavit, non me contristavit: sed ex parte, ut non onerem omnes vos.
5ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת׃
6Sufficit illi, qui ejusmodi est, objurgatio hæc, quæ fit a pluribus:
6ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃
7ita ut e contrario magis donetis, et consolemini, ne forte abundantiori tristitia absorbeatur qui ejusmodi est.
7ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃
8Propter quod obsecro vos, ut confirmetis in illum caritatem.
8על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה׃
9Ideo enim et scripsi, ut cognoscam experimentum vestrum, an in omnibus obedientes sitis.
9כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון׃
10Cui autem aliquid donastis, et ego: nam et ego quod donavi, si quid donavi, propter vos in persona Christi,
10ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח׃
11ut non circumveniamur a Satana: non enim ignoramus cogitationes ejus.
11פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃
12Cum venissem autem Troadem propter Evangelium Christi, et ostium mihi apertum esset in Domino,
12ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו׃
13non habui requiem spiritui meo, eo quod non invenerim Titum fratrem meum, sed valefaciens eis, profectus sum in Macedoniam.
13לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא׃
14Deo autem gratias, qui semper triumphat nos in Christo Jesu, et odorem notitiæ suæ manifestat per nos in omni loco:
14אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃
15quia Christi bonus odor sumus Deo in iis qui salvi fiunt, et in iis qui pereunt:
15כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃
16aliis quidem odor mortis in mortem: aliis autem odor vitæ in vitam. Et ad hæc quis tam idoneus?
16לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃
17non enim sumus sicut plurimi, adulterantes verbum Dei, sed ex sinceritate, sed sicut ex Deo, coram Deo, in Christo loquimur.
17כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.