2 Corinthians 2
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1So I made up my mind not to make another painful visit to you.
1ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת׃
2For if I grieve you, who is left to cheer me but those whom I have grieved?
2כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי׃
3I wrote as I did so that on my arrival I would not be saddened by those who ought to make me rejoice. I had confidence in all of you, that you would share my joy.
3וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃
4For through many tears I wrote you out of great distress and anguish of heart, not to grieve you but to let you know how much I love you.
4כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃
5Now if anyone has caused grief, he has not grieved me but all of you—to some degree, not to overstate it.
5ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת׃
6The punishment imposed on him by the majority is sufficient for him.
6ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃
7So instead, you ought to forgive and comfort him, so that he will not be overwhelmed by excessive sorrow.
7ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃
8Therefore I urge you to reaffirm your love for him.
8על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה׃
9My purpose in writing you was to see if you would stand the test and be obedient in everything.
9כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון׃
10If you forgive anyone, I also forgive him. And if I have forgiven anything, I have forgiven it in the presence of Christ for your sake,
10ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח׃
11in order that Satan should not outwit us. For we are not unaware of his schemes.
11פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃
12Now when I went to Troas to preach the gospel of Christ and a door stood open for me in the Lord,
12ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו׃
13I had no peace in my spirit, because I did not find my brother Titus there. So I said goodbye to them and went on to Macedonia.
13לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא׃
14But thanks be to God, who always leads us triumphantly as captives in Christ and through us spreads everywhere the fragrance of the knowledge of Him.
14אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃
15For we are to God the sweet aroma of Christ among those who are being saved and those who are perishing.
15כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃
16To the one, we are an odor of death and demise; to the other, a fragrance that brings life. And who is qualified for such a task?
16לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃
17For we are not like so many others, who peddle the word of God for profit. On the contrary, in Christ we speak before God with sincerity, as men sent from God.
17כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.