קֹהֶלֶת 3
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃
1[Omnia tempus habent, et suis spatiis transeunt universa sub cælo.
2עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃
2Tempus nascendi, et tempus moriendi; tempus plantandi, et tempus evellendi quod plantatum est.
3עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃
3Tempus occidendi, et tempus sanandi; tempus destruendi, et tempus ædificandi.
4עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃
4Tempus flendi, et tempus ridendi; tempus plangendi, et tempus saltandi.
5עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃
5Tempus spargendi lapides, et tempus colligendi, tempus amplexandi, et tempus longe fieri ab amplexibus.
6עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃
6Tempus acquirendi, et tempus perdendi; tempus custodiendi, et tempus abjiciendi.
7עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃
7Tempus scindendi, et tempus consuendi; tempus tacendi, et tempus loquendi.
8עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃
8Tempus dilectionis, et tempus odii; tempus belli, et tempus pacis.]
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃
9[Quid habet amplius homo de labore suo?
10ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
10Vidi afflictionem quam dedit Deus filiis hominum, ut distendantur in ea.
11את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃
11Cuncta fecit bona in tempore suo, et mundum tradidit disputationi eorum, ut non inveniat homo opus quod operatus est Deus ab initio usque ad finem.
12ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
12Et cognovi quod non esset melius nisi lætari, et facere bene in vita sua;
13וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃
13omnis enim homo qui comedit et bibit, et videt bonum de labore suo, hoc donum Dei est.
14ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃
14Didici quod omnia opera quæ fecit Deus perseverent in perpetuum; non possumus eis quidquam addere, nec auferre, quæ fecit Deus ut timeatur.
15מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃
15Quod factum est, ipsum permanet; quæ futura sunt jam fuerunt, et Deus instaurat quod abiit.]
16ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃
16[Vidi sub sole in loco judicii impietatem, et in loco justitiæ iniquitatem:
17אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃
17et dixi in corde meo: Justum et impium judicabit Deus, et tempus omnis rei tunc erit.
18אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃
18Dixi in corde meo de filiis hominum, ut probaret eos Deus, et ostenderet similes esse bestiis.
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
19Idcirco unus interitus est hominis et jumentorum, et æqua utriusque conditio. Sicut moritur homo, sic et illa moriuntur. Similiter spirant omnia, et nihil habet homo jumento amplius: cuncta subjacent vanitati,
20הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
20et omnia pergunt ad unum locum. De terra facta sunt, et in terram pariter revertuntur.
21מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃
21Quis novit si spiritus filiorum Adam ascendat sursum, et si spiritus jumentorum descendat deorsum?
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃
22Et deprehendi nihil esse melius quam lætari hominem in opere suo, et hanc esse partem illius. Quis enim eum adducet ut post se futura cognoscat?]
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.