קֹהֶלֶת 3
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Louis Segond 1910
1לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃
1Il y a un temps pour tout, un temps pour toute chose sous les cieux:
2עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃
2un temps pour naître, et un temps pour mourir; un temps pour planter, et un temps pour arracher ce qui a été planté;
3עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃
3un temps pour tuer, et un temps pour guérir; un temps pour abattre, et un temps pour bâtir;
4עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃
4un temps pour pleurer, et un temps pour rire; un temps pour se lamenter, et un temps pour danser;
5עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃
5un temps pour lancer des pierres, et un temps pour ramasser des pierres; un temps pour embrasser, et un temps pour s’éloigner des embrassements;
6עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃
6un temps pour chercher, et un temps pour perdre; un temps pour garder, et un temps pour jeter;
7עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃
7un temps pour déchirer, et un temps pour coudre; un temps pour se taire, et un temps pour parler;
8עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃
8un temps pour aimer, et un temps pour haïr; un temps pour la guerre, et un temps pour la paix.
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃
9Quel avantage celui qui travaille retire-t-il de sa peine?
10ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
10J’ai vu à quelle occupation Dieu soumet les fils de l’homme.
11את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃
11Il fait toute chose bonne en son temps; même il a mis dans leur cœur la pensée de l’éternité, bien que l’homme ne puisse pas saisir l’œuvre que Dieu fait, du commencement jusqu’à la fin.
12ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
12J’ai reconnu qu’il n’y a de bonheur pour eux qu’à se réjouir et à se donner du bien-être pendant leur vie;
13וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃
13mais que, si un homme mange et boit et jouit du bien-être au milieu de tout son travail, c’est là un don de Dieu.
14ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃
14J’ai reconnu que tout ce que Dieu fait durera toujours, qu’il n’y a rien à y ajouter et rien à en retrancher, et que Dieu agit ainsi afin qu’on le craigne.
15מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃
15Ce qui est a déjà été, et ce qui sera a déjà été, et Dieu ramène ce qui est passé.
16ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃
16J’ai encore vu sous le soleil qu’au lieu établi pour juger il y a de la méchanceté, et qu’au lieu établi pour la justice il y a de la méchanceté.
17אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃
17J’ai dit en mon cœur: Dieu jugera le juste et le méchant; car il y a là un temps pour toute chose et pour toute œuvre.
18אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃
18J’ai dit en mon cœur, au sujet des fils de l’homme, que Dieu les éprouverait, et qu’eux-mêmes verraient qu’ils ne sont que des bêtes.
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
19Car le sort des fils de l’homme et celui de la bête sont pour eux un même sort; comme meurt l’un, ainsi meurt l’autre, ils ont tous un même souffle, et la supériorité de l’homme sur la bête est nulle; car tout est vanité.
20הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
20Tout va dans un même lieu; tout a été fait de la poussière, et tout retourne à la poussière.
21מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃
21Qui sait si le souffle des fils de l’homme monte en haut, et si le souffle de la bête descend en bas dans la terre?
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃
22Et j’ai vu qu’il n’y a rien de mieux pour l’homme que de se réjouir de ses œuvres: c’est là sa part. Car qui le fera jouir de ce qui sera après lui?
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.