אֵיכָה 5
Hebrew Old Testament (Masoretic Text)Original language
Hebrew Old Testament (Masoretic Text)
Clementine Vulgate, 1598
1זְכֹ֤ר יְהוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ *הַבֵּיט (הַבִּ֖יטָה) וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃
1[Recordare, Domine, quid acciderit nobis; intuere et respice opprobrium nostrum.
2נַחֲלָתֵ֙נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנָכְרִֽים׃
2Hæreditas nostra versa est ad alienos, domus nostræ ad extraneos.
3יְתֹומִ֤ים הָיִ֙ינוּ֙ *אֵין (וְאֵ֣ין) אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֹֽות׃
3Pupilli facti sumus absque patre, matres nostræ quasi viduæ.
4מֵימֵ֙ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ׃
4Aquam nostram pecunia bibimus; ligna nostra pretio comparavimus.
5עַ֤ל צַוָּארֵ֙נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ *לֹא (וְלֹ֥א) הֽוּנַֽח־לָֽנוּ׃
5Cervicibus nostris minabamur, lassis non dabatur requies.
6מִצְרַ֙יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם׃
6Ægypto dedimus manum et Assyriis, ut saturaremur pane.
7אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ *אֵינָם (וְאֵינָ֔ם) *אֲנַחְנוּ (וַאֲנַ֖חְנוּ) עֲוֹנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ׃
7Patres nostri peccaverunt, et non sunt: et nos iniquitates eorum portavimus.
8עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם׃
8Servi dominati sunt nostri: non fuit qui redimeret de manu eorum.
9בְּנַפְשֵׁ֙נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר׃
9In animabus nostris afferebamus panem nobis, a facie gladii in deserto.
10עֹורֵ֙נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפֹ֥ות רָעָֽב׃
10Pellis nostra quasi clibanus exusta est, a facie tempestatum famis.
11נָשִׁים֙ בְּצִיֹּ֣ון עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃
11Mulieres in Sion humiliaverunt, et virgines in civitatibus Juda.
12שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ׃
12Principes manu suspensi sunt; facies senum non erubuerunt.
13בַּחוּרִים֙ טְחֹ֣ון נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ׃
13Adolescentibus impudice abusi sunt, et pueri in ligno corruerunt.
14זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם׃
14Senes defecerunt de portis, juvenes de choro psallentium.
15שָׁבַת֙ מְשֹׂ֣ושׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ׃
15Defecit gaudium cordis nostri; versus est in luctum chorus noster.
16נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֹֽוי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃
16Cecidit corona capitis nostri: væ nobis, quia peccavimus !
17עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃
17Propterea mœstum factum est cor nostrum; ideo contenebrati sunt oculi nostri,
18עַ֤ל הַר־צִיֹּון֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֹֽו׃ פ
18propter montem Sion quia disperiit; vulpes ambulaverunt in eo.
19אַתָּ֤ה יְהוָה֙ לְעֹולָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְדֹ֥ר וָדֹֽור׃
19Tu autem, Domine, in æternum permanebis, solium tuum in generationem et generationem.
20לָ֤מָּה לָנֶ֙צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים׃
20Quare in perpetuum oblivisceris nostri, derelinques nos in longitudine dierum?
21הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ *וְנָשׁוּב (וְֽנָשׁ֔וּבָה) חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃
21Converte nos, Domine, ad te, et convertemur; innova dies nostros, sicut a principio.
22כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד׃
22Sed projiciens repulisti nos: iratus es contra nos vehementer.]
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.