Acts 4
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And as they were speaking to the people, the priests, and the officer of the temple, and the Sadducees, came upon them,
1ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃
2Being grieved that they taught the people, and preached in Jesus the resurrection from the dead:
2כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃
3And they laid hands upon them, and put them in hold till the next day; for it was now evening.
3וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃
4But many of them who had heard the word, believed; and the number of the men was made five thousand.
4ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃
5And it came to pass on the morrow, that their princes, and ancients, and scribes, were gathered together in Jerusalem;
5ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃
6And Annas the high priest, and Caiphas, and John, and Alexander, and as many as were of the kindred of the high priest.
6וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃
7And setting them in the midst, they asked: By what power, or by what name, have you done this?
7ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃
8Then Peter, filled with the Holy Ghost, said to them: Ye princes of the people, and ancients, hear:
8וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃
9If we this day are examined concerning the good deed done to the infirm man, by what means he hath been made whole:
9אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃
10Be it known to you all, and to all the people of Israel, that by the name of our Lord Jesus Christ of Nazareth, whom you crucified, whom God hath raised from the dead, even by him this man standeth here before you whole.
10יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא׃
11This is the stone which was rejected by you the builders, which is become the head of the corner.
11והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃
12Neither is there salvation in any other. For there is no other name under heaven given to men, whereby we must be saved.
12ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃
13Now seeing the constancy of Peter and of John, understanding that they were illiterate and ignorant men, they wondered; and they knew them that they had been with Jesus.
13ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃
14Seeing the man also who had been healed standing with them, they could say nothing against it.
14ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃
15But they commanded them to go aside out of the council; and they conferred among themselves,
15ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃
16Saying: What shall we do to these men? for indeed a known miracle hath been done by them, to all the inhabitants of Jerusalem: it is manifest, and we cannot deny it.
16ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃
17But that it may be no farther spread among the people, let us threaten them that they speak no more in this name to any man.
17אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃
18And calling them, they charged them not to speak at all, nor teach in the name of Jesus.
18ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃
19But Peter and John answering, said to them: If it be just in the sight of God, to hear you rather than God, judge ye.
19ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃
20For we cannot but speak the things which we have seen and heard.
20כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃
21But they threatening, sent them away, not finding how they might punish them, because of the people; for all men glorified what had been done, in that which had come to pass.
21ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃
22For the man was above forty years old, in whom that miraculous cure had been wrought.
22כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃
23And being let go, they came to their own company, and related all that the chief priests and ancients had said to them.
23ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃
24Who having heard it, with one accord lifted up their voice to God, and said: Lord, thou art he that didst make heaven and earth, the sea, and all things that are in them.
24ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃
25Who, by the Holy Ghost, by the mouth of our father David, thy servant, hast said: Why did the Gentiles rage, and the people meditate vain things?
25אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃
26The kings of the earth stood up, and the princes assembled together against the Lord and his Christ.
26יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃
27For of a truth there assembled together in this city against thy holy child Jesus, whom thou hast anointed, Herod, and Pontius Pilate, with the Gentiles and the people of Israel,
27כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃
28To do what thy hand and thy counsel decreed to be done.
28לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃
29And now, Lord, behold their threatenings, and grant unto thy servants, that with all confidence they may speak thy word,
29ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃
30By stretching forth thy hand to cures, and signs, and wonders to be done by the name of thy holy Son Jesus.
30בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃
31And when they had prayed, the place was moved wherein they were assembled; and they were all filled with the Holy Ghost, and they spoke the word of God with confidence.
31ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃
32And the multitude of believers had but one heart and one soul: neither did any one say that aught of the things which he possessed, was his own; but all things were common unto them.
32וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃
33And with great power did the apostles give testimony of the resurrection of Jesus Christ our Lord; and great grace was in them all.
33ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃
34For neither was there any one needy among them. For as many as were owners of lands or houses, sold them, and brought the price of the things they sold,
34כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם׃
35And laid it down before the feet of the apostles. And distribution was made to every one, according as he had need.
35וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו׃
36And Joseph, who, by the apostles, was surnamed Barnabas, (which is, by interpretation, The son of consolation,) a Levite, a Cyprian born,
36ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃
37Having land, sold it, and brought the price, and laid it at the feet of the apostles.
37גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.