Acts 24
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And after five days the high priest Ananias came down, with some of the ancients, and one Tertullus an orator, who went to the governor against Paul.
1וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃
2And Paul being called for, Tertullus began to accuse him, saying: Whereas through thee we live in much peace, and many things are rectified by thy providence,
2ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃
3We accept it always and in all places, most excellent Felix, with all thanksgiving.
3את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃
4But that I be no further tedious to thee, I desire thee of thy clemency to hear us in few words.
4אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃
5We have found this to be a pestilent man, and raising seditions among all the Jews throughout the world, and author of the sedition of the sect of the Nazarenes.
5כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃
6Who also hath gone about to profane the temple: whom, we having apprehended, would also have judged according to our law.
6והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃
7But Lysias the tribune coming upon us, with great violence took him away out of our hands;
7ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃
8Commanding his accusers to come to thee: of whom thou mayest thyself, by examination, have knowledge of all these things, whereof we accuse him.
8ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃
9And the Jews also added, and said that these things were so.
9וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃
10Then Paul answered, (the governor making a sign to him to speak:) Knowing that for many years thou hast been judge over this nation, I will with good courage answer for myself.
10וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃
11For thou mayest understand, that there are yet but twelve days, since I went up to adore in Jerusalem:
11אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃
12And neither in the temple did they find me disputing with any man, or causing any concourse of the people, neither in the synagogues, nor in the city:
12ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃
13Neither can they prove unto thee the things whereof they now accuse me.
13גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃
14But this I confess to thee, that according to the way, which they call a heresy, so do I serve the Father and my God, believing all things which are written in the law and the prophets:
14אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃
15Having hope in God, which these also themselves look for, that there shall be a resurrection of the just and unjust.
15ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃
16And herein do I endeavour to have always a conscience without offence toward God, and towards men.
16ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃
17Now after many years, I came to bring alms to my nation, and offerings, and vows.
17ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃
18In which I was found purified in the temple: neither with multitude, nor with tumult.
18ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃
19But certain Jews of Asia, who ought to be present before thee, and to accuse, if they had any thing against me:
19אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃
20Or let these men themselves say, if they found in me any iniquity, when standing before the council,
20או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃
21Except it be for this one voice only that I cried, standing among them, Concerning the resurrection of the dead am I judged this day by you.
21בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃
22And Felix put them off, having most certain knowledge of this way, saying: When Lysias the tribune shall come down, I will hear you.
22ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃
23And he commanded a centurion to keep him, and that he should be easy, and that he should not prohibit any of his friends to minister unto him.
23ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃
24And after some days, Felix, coming with Drusilla his wife, who was a Jew, sent for Paul, and heard of him the faith, that is in Christ Jesus.
24ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃
25And as he treated of justice, and chastity, and of the judgment to come, Felix being terrified, answered: For this time, go thy way: but when I have a convenient time, I will send for thee.
25ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃
26Hoping also withal, that money should be given him by Paul; for which cause also oftentimes sending for him, he spoke with him.
26והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃
27But when two years were ended, Felix had for successor Portius Festus. And Felix being willing to shew the Jews a pleasure, left Paul bound.
27ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.