Acts 2
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And when the days of the Pentecost were accomplished, they were all together in one place:
1וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃
2And suddenly there came a sound from heaven, as of a mighty wind coming, and it filled the whole house where they were sitting.
2ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃
3And there appeared to them parted tongues as it were of fire, and it sat upon every one of them:
3ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃
4And they were all filled with the Holy Ghost, and they began to speak with divers tongues, according as the Holy Ghost gave them to speak.
4וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃
5Now there were dwelling at Jerusalem, Jews, devout men, out of every nation under heaven.
5ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃
6And when this was noised abroad, the multitude came together, and were confounded in mind, because that every man heard them speak in his own tongue.
6ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃
7And they were all amazed, and wondered, saying: Behold, are not all these, that speak, Galileans?
7וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃
8And how have we heard, every man our own tongue wherein we were born?
8ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃
9Parthians, and Medes, and Elamites, and inhabitants of Mesopotamia, Judea, and Cappadocia, Pontus and Asia,
9פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃
10Phrygia, and Pamphylia, Egypt, and the parts of Libya about Cyrene, and strangers of Rome,
10פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃
11Jews also, and proselytes, Cretes, and Arabians: we have heard them speak in our own tongues the wonderful works of God.
11כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃
12And they were all astonished, and wondered, saying one to another: What meaneth this?
12וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃
13But others mocking, said: These men are full of new wine.
13ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃
14But Peter standing up with the eleven, lifted up his voice, and spoke to them: Ye men of Judea, and all you that dwell in Jerusalem, be this known to you, and with your ears receive my words.
14אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃
15For these are not drunk, as you suppose, seeing it is but the third hour of the day:
15כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃
16But this is that which was spoken of by the prophet Joel:
16אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃
17And it shall come to pass, in the last days, (saith the Lord,) I will pour out of my Spirit upon all flesh: and your sons and your daughters shall prophesy, and your young men shall see visions, and your old men shall dream dreams.
17והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃
18And upon my servants indeed, and upon my handmaids will I pour out in those days of my spirit, and they shall prophesy.
18וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃
19And I will shew wonders in the heaven above, and signs on the earth beneath: blood and fire, and vapour of smoke.
19ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃
20The sun shall be turned into darkness, and the moon into blood, before the great and manifest day of the Lord come.
20השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
21And it shall come to pass, that whosoever shall call upon the name of the Lord, shall be saved.
21והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
22Ye men of Israel, hear these words: Jesus of Nazareth, a man approved of God among you, by miracles, and wonders, and signs, which God did by him, in the midst of you, as you also know:
22אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃
23This same being delivered up, by the determinate counsel and foreknowledge of God, you by the hands of wicked men have crucified and slain.
23אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃
24Whom God hath raised up, having loosed the sorrows of hell, as it was impossible that he should be holden by it.
24והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃
25For David saith concerning him: I foresaw the Lord before my face: because he is at my right hand, that I may not be moved.
25כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃
26For this my heart hath been glad, and any tongue hath rejoiced: moreover my flesh also shall rest in hope.
26לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃
27Because thou wilt not leave my soul in hell, nor suffer thy Holy One to see corruption.
27כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃
28Thou hast made known to me the ways of life: thou shalt make me full of joy with thy countenance.
28תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃
29Ye men, brethren, let me freely speak to you of the patriarch David; that he died, and was buried; and his sepulchre is with us to this present day.
29אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃
30Whereas therefore he was a prophet, and knew that God hath sworn to him with an oath, that of the fruit of his loins one should sit upon his throne.
30והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃
31Foreseeing this, he spoke of the resurrection of Christ. For neither was he left in hell, neither did his flesh see corruption.
31לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃
32This Jesus hath God raised again, whereof all we are witnesses.
32את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃
33Being exalted therefore by the right hand of God, and having received of the Father the promise of the Holy Ghost, he hath poured forth this which you see and hear.
33ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃
34For David ascended not into heaven; but he himself said: The Lord said to my Lord, sit thou on my right hand,
34כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
35Until I make thy enemies thy footstool.
35עד אשית איביך הדם לרגליך׃
36Therefore let all the house of Israel know most certainly, that God hath made both Lord and Christ, this same Jesus, whom you have crucified.
36לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃
37Now when they had heard these things, they had compunction in their heart, and said to Peter, and to the rest of the apostles: What shall we do, men and brethren?
37ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃
38But Peter said to them: Do penance, and be baptized every one of you in the name of Jesus Christ, for the remission of your sins: and you shall receive the gift of the Holy Ghost.
38ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃
39For the promise is to you, and to your children, and to all that are far off, whomsoever the Lord our God shall call.
39כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃
40And with very many other words did he testify and exhort them, saying: Save yourselves from this perverse generation.
40ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃
41They therefore that received his word, were baptized; and there were added in that day about three thousand souls.
41ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃
42And they were persevering in the doctrine of the apostles, and in the communication of the breaking of bread, and in prayers.
42ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃
43And fear came upon every soul: many wonders also and signs were done by the apostles in Jerusalem, and there was great fear in all.
43ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃
44And all they that believed, were together, and had all things common.
44וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃
45Their possessions and goods they sold, and divided them to all, according as every one had need.
45ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃
46And continuing daily with one accord in the temple, and breaking bread from house to house, they took their meat with gladness and simplicity of heart;
46ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃
47Praising God, and having favour with all the people. And the Lord increased daily together such as should be saved.
47ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.